אור ברסלב

דברי שאול - עדות ביוסף על משנה תורה, הלכות עדות· רבי יוסף שאול נתנזון

פרק יט · הלכה ג

הלכה ב

אמרו בזמנו כתבנוהו וכו'. כן היא שיטת הרי"ף ולכאורה תימה לשיטת הרמב"ם דהכחשה והזמה ביחד לא מקרי הזמה א"כ איך משכחת לה הזמה בשטר הא כל שאמרו עמנו הייתם ואמרו דבזמנו כתבו א"כ על כרחך דהשטר בטל והו"ל הכחשה בגוף הדבר ובזה אני אומר דבר נחמד במ"ש הר"ן בשם הר"ז הלוי ז"ל דאפילו כתוב בשטר שבזמנו כתבנוהו לא שייך הזמה דבעדות על פה הוא דאיכא הזמה ולא בעדות בשטר ותמה הלח"מ דא"כ למה אמרו שטר כשר ועדיו כשרים שמא אחרוהו וכתבוהו תיפו"ל דאפי' כתבו בשטר בזמנו כתבנוהו אין דין הזמה בשטר ולפי מ"ש אתי שפיר דבאמת צ"ב למה לא שייך הזמה בשטר ומ"ש הר"ן משום דהזמה חידוש הוא ואין לך בו אלא חידושו אינו מובן דלמה יהיו נאמנים להזים עדים שהעידו על פה יותר ממה שהעידו בשטר דהוי רק כמי שנחקרה עדותן הרי בע"פ בודאי נחקר עדותן. אמנם נראה דבאמת לא הוי הזמה דהוי הכחשה והזמה ביחד דהשטר בטל רק די"ל דלא הוי הכחשה דשמא אחרוהו וכתבוהו דהם לא אמרו עמנו הייתם רק באותו זמן דכל שאחרוהו וכתבוהו לא הכחישו אותם וא"כ ממנ"פ לא שייך הזמה בשטר דאם אמת שבזמנו כתבו א"כ הוי הכחשה ועל כרחך דתלינן דאחרוהו וכתבוהו א"כ ממנ"פ לא הוי הזמה.
ובזה מיושבין היטב דברי הב"ח סי' ל"ד שכתב דאף הרז"ה לא קאמר אלא לענין עונש עדים זוממין שאינו נוהג רק בע"פ אבל לגבי דין פסלות העדים מודה הרז"ה שהעדים פסולים כמו הזמה שלא בפניהם דאף דלא הוי הזמה הכחשה מיהא הוי כמו כן בעדות שבשטר הכחשה מיהא הוי ותמה הש"ך בסי' ל"ח דמי לא עסקינן שמזימין אותם בפניהם ואפ"ה לא מקרי הזמה ולמה יפסלו העדים ולפי מ"ש אתי שפיר דבאמת יש ספק אם הוי הזמה גמורה דהיינו שנתלה באחרוהו וכתבוהו ויהיה הזמה גמורה או דבזמנו כתבוהו והוי הזמה והכחשה ולפ"ז כיון דעכ"פ הכחשה דתרי ותרי בודאי הוי והוי ספק השקול דאולי הראשונים נאמנים או האחרונים וכיון דיש עוד ספק שמא אחרוהו וכתבוהו נאמנים האחרונים לגמרי א"כ לענין נאמנות האחרונים יש ספק ספיקא שמא הזמה גמורה ובודאי נאמנים האחרונים ואף אם תמצי לומר שבזמנו כתבו עדיין ספק דתרי ותרי והוי ספק השקול מי נאמן א"כ אף דלענין עונש הזמה לא שייך דשמא בזמנו כתבו עכ"פ הראשונים יש לפסול דיש לאחרונים שני ספיקות להכשיר ולראשונים ספק אחד ומ"ש דהוי כמו הזמה שלא בפניהם דס"ל כשיטת הריב"ש דהזמה שלא בפניהם פסולים מיהא הוי אף דלא הוה הזמה גמורה והוא הדין כאן אף דלא הוה הזמה גמורה מ"מ פסולים מיהא הוה והן נסתר מחמתו מ"ש הש"ך דגם הרז"ה מודה דבשטר איכא הזמה וכדעת הרי"ף ולפי מ"ש על כרחך א"א לומר כן דאם נימא דכל שנכתב בזמנו כתבנוהו לא תלינן באחרוהו וכתבוהו א"כ למה לא יהיה שייך הזמה בשטר ועל כרחך דיש לתלות שמא אחרוהו וכתבוהו ושוב לא שייך הזמה וכמ"ש וכל קושיות הש"ך מיושבין לפי מ"ש אמנם בדעת הרי"ף הוא לפי מ"ש לעיל דכל שהכחשה יוצא מתוך הזמה לא אכפת לן א"כ גם כאן כיון דהם לא אמרו רק עמנו הייתם וממילא נתבטל השטר לא אכפת לן.
והנה לשיטת הר"ן בטעמו של הרז"ה דמשו"ה לא שייך בשטר הזמה דאין לך בו אלא חידושו דוקא בעל פה ולא בשטר והש"ך החזיק במעוזו קשיא לי טובא דא"כ בב"ק דף ע"ג דאמרו מאי בינייהו לימא דזאת איכא בינייהו להך לישנא דאמרת משום חידוש ליכא בשטר דין הזמה כלל ואם נימא משום פסידא דלקוחות איכא בשטר דין הזמה כשנכתב בזמנו כתבנוהו כמ"ש הרי"ף והרמב"ם והש"ך כתב שגם הרז"ה מודה לזה ובאמת הוא תימה ביותר דהא אביי לא ס"ל דחידוש כמ"ש הלח"מ פי"ח ואף אם נימא שלא כלח"מ ולאביי ג"כ חידוש הוא ואפ"ה נפסל למפרע א"כ תקשי ביותר השתא להחזיקו למפרע בחזקת רשע לא מהני הך סברא דחידושא וכבר מבואר בשו"ע סי' ל"ד דאף שנפסל לא מחזקינן אותו בחזקת רשע קודם לכן מכל שכן לענין עדות שבשטר דלא הוי רק כמי שנחקרה נימא דבשטר לא יהיו נאמנים האחרונים וזה היפך החוש והמושכל וצע"ג. שוב מצאתי בתומים סי' ל"ד ס"ק ז' שהרגיש קצת בהערה ראשונה שכתבתי דהוי הכחשה והזמה. והנה ש"ב תלמידי מו"ה אברהם נ"י אמר בטעם הרז"ה דלכך לא שייך הזמה בשטר משום דבאמת כל שטר הוי מפי כתבם ולדעת הרמב"ם לא הוי רק מדרבנן רק דבשטר שנכתב כהלכתו ס"ל להרי"ף דהוי מדאורייתא וא"כ כל שהזימו אותם שוב הוי שטר פסול וא"כ לא נחשב הגדתם עדות כלל והוי מפי כתבם ולא נוכל לקיים בהם כאשר זמם.
ובזה מיושב קושית הלח"מ מב"ב פרק גט פשוט דקאמר שם השטר כשר ועדיו כשרים דשמא אחרוהו וכתבוהו והקשה דלשיטת הרז"ה תיפו"ל משום דאין דין הזמה בשטר ולפי מ"ש אתי שפיר דהא עיקר הטעם דלא שייך הזמה בשטר הוא משום דהוה מפי כתבם וא"כ אם לא נאמר אחרוהו וכתבוהו היה השטר ממנ"פ פסול משום מפ"כ עכ"ד. והשבתי דהדבר מפורש דזה מקרי ניתן לכתוב כדאמרו בב"מ דף ע"ב ואלא הא דאמר ר' יוחנן גזירה שמא יגבה מזמן ראשון נימא דלא ניתן לכתוב א"ל הכי השתא ניהו דלא ניתן לכתוב מזמן ראשון ניתן לכתוב מזמן שני ועיין בסמ"ע וט"ז סי' ק"נ מה שנחלקו בשטר שלא ניתן לכתוב ובמהרי"ט אלגזי הלכות בכורות בדפי הספר דף צ"ד ע"ד ובתשובה בחיבורי כתב יד כתבתי הרבה מזה:

תוכן העניינים

דברי שאול - עדות ביוסף על משנה תורה, הלכות עדות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה