אור ברסלב

דברי שאול - עדות ביוסף על משנה תורה, הלכות עדות· רבי יוסף שאול נתנזון

פרק יז · הלכה ו

הלכה ג

אמר לו בוא ועמוד וכו'. הנה הכ"מ והלח"מ והמל"מ לא הערו מקור הלכה זו והלכה ה' והוא ש"ס מפורש בשבועות דף ל"א. שוב ראיתי שהבעל מגדול עוז רמזה אמנם לכאורה היה מקום לומר דאם נימא דאזלינן בתר אומדנא אף להוציא וכמ"ש רבינו בפרק ד' מסנהדרין שאפי' על האשה ועבד הנאמנים אצלו סמך עליהם ודן א"כ מכל שכן כאן שהתלמיד יודע ברבו שאינו משקר וגם הוא אינו מעיד כלל רק שע"י כן יפחד הבעל דין ויודה בעצמו א"כ לכאורה לא שייך בזה מדבר שקר תרחק וצ"ע בזה ולפי מ"ש הסמ"ע בסי' כ"ח דשמא ע"י פחד זה יתפשר עם הנתבע שלא כדין שלא היה חייב לו עיי"ש בס"ק י"א אתי שפיר דאולי התלמיד אינו בר הכי שיוכל לעמוד על דעת הרב שלא ישקר וגם א"כ כל אחד יעשה כן דכל אחד יוכל לומר אני יודע ומכיר שזה אינו משקר ויתבע שלא כדין על כן עשו הרחקה:

תוכן העניינים

דברי שאול - עדות ביוסף על משנה תורה, הלכות עדות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה