אור ברסלב

דברי שאול - עדות ביוסף על משנה תורה, הלכות עדות· רבי יוסף שאול נתנזון

פרק יד · הלכה ב

פרק יד

פתוח ונסתמא אע"פ שיכול לכוון מדת הקרקע וכו'. כן אמרו בב"ב דף קכ"ח והנה בגיטין דף כ"ג אמרו דפתוח ונסתמא כשר אע"ג דלא חזר ונתפתח ובתוס' הקשו שם מהא דאמרו היה יודע לו עדות עד שלא נסתמא ונסתמא פסול להעיד וכתבו דגבי גט אפילו אשה נאמנת אבל הרמב"ן והר"ן כתבו דשם היינו טעמא דדלמא לא מכוין שפיר ואפילו תימא במצי למכוון איכא למימר דגזור רבנן אבל גבי גט אשה לא שייך למגזר עיי"ש ועיין בקצות החושן סי' מ"ו ס"ק ח' ובסי' רנ"ט ס"ק ב' האריך בזה ליישב דברי ר"ת במרדכי וגם אני בראשית ההשקפה אמרתי לישב כן דברי ר"ת. ולפענ"ד נראה ליישב קושית התוס' והקדמונים דעד כאן לא נחלקו אי יכול לכוון מצרנהא או גלימא ונסכא רק בדיני ממונות דלא אברי סהדי אלא לשקרא וא"כ כל שהוא מודה לו ל"צ לעדותם א"כ יש לומר כל מלתא דלא הוה אדעתא דאיניש לכוון אמצרנהא או גלימא ונסכא דהא לא היה יודע שיסתמא הוי ככל דבר דלא רמיא עליה דאיניש דלא מועיל ולכך כל שנסתמא פסול ואמרינן דלא ידע לכוין היטב.
וגדולה מזו דעת שו"ת צמח צדק סי' ס"ה דנתכוון לאיזה כוונה כל שלא כוון לכוונה הזאת אמרינן מלתא דלא רמיא עליה דאינש עיי"ש בקונטרס אחרון ולפ"ז בגט דהיה צריך לכוין להעיד שבפניו נכתב והיה צריך שיהיה לו טביעת עין או סימן בגט שלא יתחלף לו שיהיה יכול להעיד שבפניו ועיין בסדר הגט א"כ מה בכך שנסתמא כל שאומר שזה הגט נכתב בפניו בודאי יכול לכוין. ובלא"ה לא שייך כאן מלתא דלא רמיא עליה דאינש דהא הגט מוכיח שכתב בו יוסף בן שמעון ועדים פלוני בן פלוני שחתומין על הגט ולתרי יוסף בן שמעון כל שלא הוחזקו לא חיישינן וזה ברור. ובגוף דברי הקצות החושן שהאריך אי סימנים מועילים להוציא עיין בשטמ"ק ב"ב שם מה שהאריך בזה ושם נאמרו סברות לכאן ולכאן וכל מה שהאריך הקצוה"ח סי' רנ"ט ורצ"ז מבואר שם:

תוכן העניינים

דברי שאול - עדות ביוסף על משנה תורה, הלכות עדות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה