אור ברסלב

דברי שאול - עדות ביוסף על משנה תורה, הלכות עדות· רבי יוסף שאול נתנזון

פרק ג · הלכה א

פרק ג

אע"פ שלא כוונו את החודש. היינו שאומר איני יודע דאילו הוכחשו בחקירות אף בדיני ממונות עדותן בטילה כמ"ש בסמ"ע בסי' ל' ומ"ש ולא המנה אם היה ממטבע פלונית או ממטבע פלונית לכאורה תמוה דזה הוי כמו מנה שחור או מנה לבן וצ"ל דמיירי דלא כוונו איזה מטבע הלוה לו שיש נפקותות הרבה בין מטבע זו לאחרת ולא דמי למנה שחור ולבן ששניהם מטבע אחת רק שזה לבן וזה שחור משא"כ כאן וזה הוי כחקירה בגוף המעשה וכמ"ש למעלה. שוב ראיתי בב"ח שהרגיש בזה והנה הב"ח כתב שם דגם רש"י בריש היו בודקין שכתב דמכירין אתם אותו אינו מחקירות של הזמה אין כוונתו דלא הוי כלל כהחקירות אלא בדיקות לבד דזה אינו דא"כ הוי ליה למתני בדיקות מכירין אתם אותו אלא שאינו מכלל החקירות של הזמה והוי מכלל חקירות של גוף המעשה ולענין דינא לא פליג על הרמב"ם.
והנה ש"ב הרב החריף תלמידי מוה' אברהם נ"י הראה לי דברי רש"י בפסחים דף י"ב ע"א ד"ה ותניא שכתב וז"ל דקתני התם מכירין אתם אותו התריתם בו במה הרגו בסייף הרגו או בארירן כליו שחורים או כליו לבנים וכל המרבה בבדיקות הרי זה משובח ומה בין חקירות דהנך שבע קמייתא לבדיקות אוחרנייתא הרי מבואר דבסייף או בארירן לדעת רש"י בכלל הבדיקות הן ומכירין אתם אותו ג"כ בכלל הבדיקות ויפה תמה בזה אלא שדברי רש"י עצמן תמוהין במ"ש דקתני התם והיכן נשנה זאת דבמשנה לא איתא במה הרגו בסייף או בארירן רק למי עבד ובמה עבד והוא רק מימרא דרב חסדא בגמרא אחד אומר בסייף הרגו ואחד אומר בארירן הרגו אין זה נכון וצע"ג. ומצאתי בתוספתא בפ"ט מסנהדרין קצת מזה הלשון שכתב רש"י אבל בשינויים רבים וגם שם אינו מבואר אם הוא מן החקירות או מן הבדיקות שהרי כתב שם להיכן היה פניו הפוכות בשעה שהרגו וזה בודאי מכלל הבדיקות ולא נזכר כלל בשום מקום ששואלין זה אם פניו הפוכות בין בחקירות בין בבדיקות וצ"ע בכל זה:
והנה בענין דרישה וחקירה בעידי קידושין נחלקו הפוסקים והרמ"א באהע"ז סי' מ"ב סעיף ד' כתב כל עדות שלא נחקר בבי"ד לא מקרי עדות לענין קידושין כך משמע במרדכי בפרק אחד דיני ממונות ולכן אפי' אם אמרו העדים חוץ לבי"ד יכולין לחזור בהם בבי"ד ולומר דלא נתקדשה וכן להיפך ואח"כ כתב דעדי קידושין א"צ דרישה וחקירה והוא תימה דסותר את עצמו בתוך כדי דיבור וכבר הרגיש בזה הבית שמואל ס"ק י"ד וכתב שדוחק לומר אם היא מכחשת אז בעינן דרישה וחקירה וכוונתו דדוחק לומר דהרמ"א מיירי במ"ש כל עדות שלא נחקר עדותן בבי"ד במכחשת דוקא דהיה לו להזכיר זאת. אמנם גוף דברי הרמ"א תמוהים דהרי בב"י סי' ל' העתיק דברי המרדכי והוא כן במרדכי עצמו דעדים הבאים לאסרה ע"י שאומרים שנתקדשה צריכין דרישה וחקירה הואיל והיא מכחישתן וא"כ הרמ"א שהעתיק דינו של המרדכי ס"ל דצריך דרישה וחקירה ולמה העתיק אח"כ דברי הרשב"א ואם מיירי כאן במכחשת ואח"כ מיירי בלא מכחיש וא"כ היה לו לבאר והנראה שהב"ש לא ראה דברי הב"י בחו"מ סי' ל'.
אמנם נראה דכוונה עמוקה כיון הרמ"א ז"ל דהנה הב"י כתב דבאינה מכחשת והודית שויא אנפשה חתיכה דאיסורא ולכאורה צ"ב דהא קידושין בעי עדים ומה מועיל בהא דהודית. אמנם היטב אשר דיבר בזה תלמידי ש"ב מוה' אברהם נ"י דהא באמת היה סגי בשניהם מודים רק משום דחב לאחריני וזה לא שייך רק כשאין עדים כלל אבל כל שיש עדים על גוף הדבר רק שלא נחקרו בדרישה וחקירה ובכה"ג הא בדיני ממונות א"צ דרישה וחקירה וא"כ ממילא אסורה אכולי עלמא וא"כ שוב לא הוי חב לאחריני ולפי"ז נראה לפענ"ד כיון דתורת עדות אין כאן דהא כשהיו מכחישין לעדים היו צריכין דרישה וחקירה א"כ אף עכשיו שאינם מכחישים מ"מ עדיין לא נגמרה עדותם ויוכלו לחזור מהגדתם ומה יקרו בזה דברי הרמ"א שכתב כל עדות שלא נחקר בבי"ד לא מקרי עדות לענין קידושין ולכן אף וכו' יכולין לחזור והיינו כיון דהיו יכולין להכחיש אותם אף דלא הכחישו יכולין לחזור דאינם בגדר עדות לענין זה וזה ברור:
והנה בגוף הדין דעידי קידושין אינם צריכין דרישה וחקירה כתב הב"י בשם הנמוק"י והריב"ש והרשב"א דהטעם כדאמרו סוף יבמות כיון דאיכא כתובה למשקל כדיני ממונות דמיא והיינו שנפק"מ לענין כתובה ולפ"ז בארוסה דלית לה כתובה היה צריך דרישה וחקירה עיי"ש בב"י סי' ל' איברא דלפ"ז יקשה הא דאמרו ביבמות דף ל"א מפני מה לא תקנו זמן בקידושין הניחא למ"ד משום פירי הא ארוסה לית לה פירי וקשה כיון דלית לה פירי ושום חיוב ממון א"כ דמיא לדיני נפשות ומדינא צריך זמן וכבר הקשו כן כל האחרונים. והנראה בזה דהנה הא דנחלקו בעידי נשים אי כד"נ או כד"מ דמי ומזה נחלקו לענין עידי קידושין צריך ביאור דניהו דאין כאן כתובה וליכא ד"מ מ"מ הא גם ד"נ אין כאן כעת רק שאם תזנה יצמח ד"נ והרי אמרו בגיטין דף י"ז ריש לקיש לא אמר כר' יוחנן משום דזנות לא שכיח וא"כ לא עדיף מה דפתיך ביה ד"נ מהא דפתיך ביה ד"מ דהרי באמת סופה להנשא ויהיה לה כתובה רק דכעת אין מגיע לה עדיין כתובה והרי גם ד"נ אין כאן כעת ולמה נדמיהו יותר לד"נ מלד"מ ואדרבא איפכא מסתברא דכתובה סוף להיות לה בבירור אבל זנות לא שכיח וקרוב יותר שלא תבא לד"נ וצ"ל דהב"י קאי אליבא דר"י דזנות שכיח ולפ"ז שפיר אמר הניחא לר"ל דלדידיה דזנות לא שכיח שוב יותר דמי לד"מ.
ובאמת לפענ"ד גם לר' יוחנן לא צריך זמן משום דרישה וחקירה דאטו נחלקו במציאות אי זנות שכיחא או לא רק דלר"י תקנו זמן וחששו אף על המיעוט דתקנתא לכל העולם עושים אף להמיעוט כמ"ש המפרשים ולפ"ז גם לר"י זנות לא שכיחא. איברא דעדיין קשה דהרי התוס' הקשו בריש כתובות למה תקנו בתולה נשאת ברביעי שמא תתקרר דעתו מהיכי תיתי לחוש לזנות הא זנות לא שכיחא וכתב בשטמ"ק שם בשם הרא"ש דדוקא זנות דנשואה לא שכיח דבעלה משמרתה אבל זנות דארוסה שכיח עיי"ש ולפ"ז בארוסה דזנות שכיח שוב צריך זמן מטעם דכדיני נפשות דמיא. אמנם נראה דהנה הפני יהושע הקשה בסוגיא דזמן בגיטין מה מועיל הזמן הא תוכל להטמין הגט ותאמר גרשתני ותהיה נאמנת וכתב כיון דקיבלה התראה א"כ אינה נאמנת דהא קבלה התראה דבשלמא כשיש לה גט בלי זמן תוכל לומר משחק הייתי אבל כשאין לה גט לא תהיה נאמנת ועיי"ש ולפ"ז גם אנן בדידן נאמר דבארוסה אם כתב לה כתובה או שהיו הקידושין והנישואין ביחד ל"צ זמן רק בארוסה שאין לה כתובה צריכין חז"ל לתקן זמן ולפ"ז עדיין לא הועילו אם יתקנו זמן בקידושין דהיא תוכל להטמין השטר קידושין והוא יכתוב לה כתובה בלא זמן ועדים בכת"י ויהיה כדיני ממונות ותוכל לומר משחק הייתי. אמנם בגוף הקושיא שהקשיתי דזנות לא שכיח נראה לפענ"ד דמ"מ צריכין דרישה וחקירה דהא באמת גם בד"מ מן התורה צריך דו"ח ורק דבטלוהו וא"כ כל שיש שום ד"נ מהראוי שיתקיים על דין תורה.
אמנם לפענ"ד הדבר תלוי במה שנחלקו הקדמונים הובא בריטב"א סוף יבמות דר' פנחס פירש דגיטין וקידושין לא בעי דרישה וחקירה מן התורה וכו' ורק דדיני ממונות ג"כ בעי דרישה וחקירה מן התורה וחז"ל הוא דבטלוהו וכל שיש לדמותו לדיני נפשות צריך דרישה וחקירה כד"מ וכד"נ וכאן לא שייך הנעילת דלת עיי"ש ולפ"ז כיון דמצד הדין א"צ דרישה וחקירה כלל כל שזנות לא שכיח ולא פריך ביה ד"נ ובד"מ בטלו לדו"ח שוב הוי כשאר איסורים וא"צ דרישה וחקירה ודו"ק.
ובדברי ב"י אלו אמר ש"ב תלמידי מוה' אברהם נ"י בהא דאמרו בגיטין דף י"ז אהני דלכתחילה לא תנשא ולא נודע הסברא דמ"מ עדיין לא הועילו בתקנתן לר' יוחנן ואמר הוא דהנה הנמוק"י והרשב"א כתבו דהא דל"צ זמן בגיטין משום דרישה וחקירה משום דאיכא כתובה למשקל ולפ"ז הרי נודע מ"ש הר"ן ריש גיטין דהיכי דלכתחילה לא תנשא אין לה כתובה דלא קרינן ביה לכשתנשאי לאחר תטלי מ"ש לכי וא"כ אם אהני דלכתחילה לא תנשא א"כ ליכא כתובה למשקל דלא קרינן לכשתנשאי א"כ שוב מדינא צריך זמן מטעם דרישה וחקירה דדמיא לד"נ וזה נכון:

תוכן העניינים

דברי שאול - עדות ביוסף על משנה תורה, הלכות עדות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה