דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן תרצב
הרב"י כתב טעם לרמב"ם שסובר שאין מברך ביום שהחיינו כמו בסוכה שאינו צריך לברך ביום וצ"ע במה שמדמה מגילה לסוכה דמגילה עיקר מצותה ביום כמג שהוכיחו תוס' במגילה דף ד' ע"א ד"ה חייב כו' בראיות ברורות ובסוכה הוי איפכא דבלילה יותר חיוב מביום כדאיתא בסי' תרל"ט סעיף ג' ובסעיף ה' ועי' בחיי אדם כלל קנ"ה סעיף כ"ד מ"ש בשם הגר"א דאע"ג דעיקר מצותו ביום מ"מ כיון שבירך בלילה יצא דלא גרע מבירף אסוכה ולולב בשעת עשי' והחיי אדם כתב דלמאי שכתב הרא"ש בשם הר"ש מאייברא דדוקא בשעת עשי' ולא אחר עשי' והרא"ש כתב דמ"מ כשבירך בשעת מצותו כגון בלולב ביום ראשון יצא ע"ש ולפענ"ד לא דמי מגילה לסוכה דגבי סוכה עיקר ברכת שהחיינו בשעת עשי' כדאיתא בסוכה דף מ"ו ע"א ובסי' תרנ"א ותוס' והרא"ש כתבו שם דאם בירך בשעת עשי' אע"ג שהוא בחול פוטר אפי' שהחיינו שצריך לברך משום יו"ט ע"ש וכיון דמוטל עליו לברך שהחיינו בשעת עשי' כל אימת דמברך שהחיינו לאחר עשי' יצא אבל בשאר מצות דאין מברכין שהחיינו כמ"ש תוס' בסוכה שם ד"ה העושה דאין מברכין שהחיינו בעשיית ציצית ותפילין ומג"א כתב בסי' תרמ"א דאין מברכין שהחיינו על עשיית שופר ומגילה א"כ אין חיוב שהחיינו של מגילה עד שקרא וכיון דעיקר קריאה ביום מברך נמי שהחיינו ביום:
שם מג"א ס"ק ב' וי"א כו' להתחיל בראש כו' צ"ע דבסי' ק"מ סעיף א' פסקי' דשני יתחיל ממקום שהתחיל ראשון וכתב המג"א שם הטעם משום הבר קורא בתורה לא בירך בשביל כל הקהל רק להוציא את עצמו כמו שפי' מחה"ש שם לכן פסקי' בסי' תקפ"ה גבי שופר דשני יתחיל ממקום שפסק הראשון דברכת שופר עשה בשביל כל הקהל א"כ צ"ע במגילה דבירך נמי בשביל כל הקהל לימא נמי דיתחיל ממקום שפסק ראשון כמו גבי שופר וצ"ע במג"א שכתב בסי' תקפ"ה דבתורה צריך להתחיל בראש משום תורת ה' תמימה: שם ס"ק ז' מפלג כו' כל המצות נדחים מפניה כו' צע"ק דלענין דחיית המצות מפני מגילה היינו דוקא לענין קדימה אבל לענין לדחות אדרבה כל המצות עדיפי ממגילה כדאיתא בסי' תרפ"ז סעיף ב' ברמ"א והכא בחשש שמא תחטפנו שינה ויבטל לגמרי ואז בודאי צריך לחוש יותר במצות דאורייתא כגון ק"ש וכדומה ממה שיש לחוש שתבטל המגילה: