דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן תרפז
נסתפקתי אם לא קרא המגילה בלילה אם יש לו תשלומין שיקרא ביום ב' פעמים כמו בתפלה בסי' ק"ח ובסי' נ"ח יש ב' דעות אם יש תשלומין לק"ש ובסי' רע"א סעיף ז' דאם לא קידש בלילה יקדש ביום ובסי' רצ"א סעיף א' דמי שלא אכל בליל שבת ישלים ביום ואפשר כיון דמגילה עיקר קריאתה ביום כמ"ש תוס' במגילה דף ד' ע"א ד"ה חייב ובמג"א סי' תרצ"ג ס"ק ב' אין צריך להשלים ביום מה שלא קרא בלילה:
שם מג"א ס"ק ג' שאין כו' דהא עכ"פ צריכין לקרות המגילה כו'. פי' מחה"ש דודאי ת"ח מחויב לקרות המגילה דזה חוץ מן הסברא דלא חל תקנת אנשי כנסת הגדולה במגילה על ת"ח ע"ש וצ"ע דבשבת דף י"א ע"א דר"ש בן יוחי וחבריו שתורתן אומנתן פטורים מן התפלה ובסי' ק"ו כתב מג"א בס"ק ד' שאסור להם להתפלל ע"ש ולהכי צריך הכא הגמ' ללמוד ת"ת מעבודה שאפי' רשב"י וחבריו מבטלין ת"ת וקורין המגילה אע"ג שמגילה ג"כ רק דרבנן כמו תפלה:
שם ס"ק ד' כדי כו' ומיהו זה יש לדחות. פי' מחה"ש דשאני התם דאיכא ד' דברים כהן ונזיר ופסח ומילה לא דחי כ"א שאין לו קוברים כלל עכ"ל משמע שמפרש דמה שאמרי' בגמ' ולאחותו שהיה הולך לשחוט פסחו דקאי אלעיל שנזיר וכה"ג הולך לשחוט פסחו והיה יכול מחה"ש לחשוב ה' דברים כהן וכה"ג כמו שחושב רש"י במגילה דף ג' ע"ב ד"ה ולאחותו כה"ג יש לו ב' קדושות והנה בסנהדרין דף ל"ה ע"א פי' רש"י בד"ה ולאחותו שהיה כה"ג ונזיר והולך לשחוט פסחו ובתוס' שם ד"ה הרי מפרשים שמיירי שאינו כה"ג ונזיר ובברכות דף י"ט ע"ב מפרשים תוס' בד"ה ולאחותו שכ"ג ונזיר הולך לשחוט פסחו ועי' בתוס' שם ד"ה אמרת ולפענ"ד שתוס' בשבועות שם סברי דלאחותו לא קאי אכה"ג ונזיר דתוס' מביאים ראיה דבגנאי קטן אין דוחה בשב ואל תעשה מלאחותו דקבורת, קרובים דהוי גנאי קטן אין דוחה שחיטת הפסח וא"א דלאחותו מיירי שהיה כה"ג ונזיר א"כ איכא למימר דהתם לא דחי קבורת קרובים משום שיש כמה קדושות אבל איסור אחד נדחה מפני כבוד הבריות אפי' בגנאי קטן ועוד דא"א דלאחותו מיירי בכ"ג ונזיר אם היו מטמאים באחותו הוי קום ועשה ולהכי אין דוחה אפי' בגנאי קטן אבל התם בשבועות בצורבא מרבנן שלא ילך להעיד באיסורא הוי שב ואל תעשה לתירוץ קמא בתוס' שם ואע"ג דרש"י ותוס' בברכות שם כתבו דטומאת קרובים בכהן וטומאת כהן במת מצוה לא הוי קום ועשה דאמרי' שלא נצטוה כלל על טומאות הללו ע"ש אבל כה"ג ונזיר שמוזהרים על טומאת קרובים ואי מטמאי להם הוי קום ועשה א"ו מוכח שתוס' בשבועות שם מפרשים דלאחותו לא קאי על כ"ג ונזיר וכן יראה במגילה שם דאיתא שם דתניא ולאחותו מה ת"ל הרי שהיה הולך לשחוט את פסחו ושמע שמת לו מת יכול יטמא כו' וא"א דמיירי שכ"ג ונזיר הולך לשחוט מאי קאמר יכול יטמא היכי ס"ד שכ"ג ונזיר יטמא הא הם מוזהרים על טומאת קרובים ואטו בשביל שהולך לשחוט פסחו מגרע גרע א"ו דמיירי שאדם שאין כהן גדול ונזיר הולכים לשחוט וכן יראה מרש"י שם ד"ה אמרת כו' ולפענ"ד כוונת מג"א דיש לדחות ולומר דמגילה לא עדיפא מקבורת קרובים והא דאמרי' דעבודה עדיפי מקבורת קרובים הוא משום דאם יטמא לקרובים ידחה עבודה לגמרי ובמקום שידחה עבודה לגמרי עבודה עדיף ממגילה כמ"ש הרב"י בשם הר"ן ותוס' וכמ"ש רמ"א: