אור ברסלב
דברי צבי סימן תרעא

דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא

סימן תרעא

סימן תרע

סעיף א' צריך כו' שואל כו'. הרב"י כתב שהרמב"ם למד זה מפסחים דף צ"ט לא יפחתו לו מד' כוסות משום פרסומי ניסא ע"ש ונראה למה שכתב מג"א בסי' תע"ב ס"ק ט"ו דלכתחילה צריך הגבאי ליתן לעני ד' כוסות רק אם לא יתן לו הגבאי צריך העני למכור מלבושו ע"ש א"כ ה"נ צריך הגבאי ליתן לעני נר חנוכה ואפשר דאין צריך ליתן לו רק נר אחד לכל לילה כיון דמדינא סגי בנר אחד בכל לילה גם אין צריך למכור מלבושו רק לנר אחד לכל לילה וצ"ע:

שם ט"ז ס"ק א' ואפי' כו' וזה לא מצינו כו', בסי' ו' במג"א ס"ק ז' כתב מד"מ ואני בעצמי נוהג מנהג ספרד לענין ברכת השחר וכן הוא מסקנת מג"א שם ע"ש ובסימן זה בד"מ ס"ק א' כתב שאנו מדליקין בפנים מנהגנו אתי שפיר אליבא דכ"ע:

שם מג"א ס"ק א' אני מסופק אם יש לו רק שמן כשיעור לנר אחד אם נאמר שיתן לאחד ולא ידליק נרות אחרות או שיחלק השמן כדי שידלקו כל הנרות הצריך לאותו לילה מעט דהרב"י בסי' תר"ע מתרץ בחד תירוצא דלהכי קבעו ח' ימים שמתחלה חלקו השמן בפך לח' חלקים ע"ש והא שם מצות הדלקה במנורה כל הלילה ואפ"ה היו מחלקים השמן שידלק כל לילה מעט א"כ ה"נ מוטב שיחלק השמן לכל הנרות הצריך לאותו לילה וידליקו מעט או דילמא דהתם שאני דכל ח' לילות דינם שוה ולכן מוטב להדליק לכל לילה מעט אבל הכא דמעיקר הדין סגי בנר אחד לכן מוטב שידלק אחד כשיעור ולא יחלק לכל הנרות אבל נראה מי שאין לו אלא שמן לנר אחד ויודע שלא יגיע לו שמן להדליק בכל לילות חנוכה אז מוטב שיחלק השמן וידלק בכל לילה מעט: שם ס"ק ב' בשביל כו' ונ"ל דלדידן דמוסיפין כו'. הרב"י כתב דמש"ה לא כתב הטור עולה לב' בני אדם מפני שאין אנו עושין נר לכל א' וכ' שעולה לב' נרות מליל ראשון ואילך ע"ש וא"כ המחבר שפסק נמי סעי' ב' ואפי' רבים לא ידליקו יותר ע"כ צ"ל הא דכתב הכא עולה בשביל שנים היינו לב' נרות מליל ראשון ואילך וצע"ק דהמג"א מביא ע"ז פי' רש"י גם מ"ש ולדידן דמוסיפין לא ידליקו ב' כו' וצ"ע דהא בלילה ראשון יכולים ב' אנשים להדליק בנר אחד שיש לו ב' פיות:

שם ס"ק ז' דהדלקה כו' דהרואה אומר כו'. צ"ע דבסי' תרע"ה כתב מג"א בס"ק ג' קושית הב"ח דבגמ' הטעם דהדלקה עושה מצוה והדלקה במקומו בעי' ומאי צריך לטעם דהרואה כו' ומפרש דנ"מ לדידן שמדליקין בפנים שהכל מקומו ע"ש אבל הכא שהניחה למעלה מכ' אפי' לדידן שמדליקין בפנים הוי הדלקה שלא במקומו א"כ קשה קושית הב"ח ל"ל טעם רש"ל דהרואה ת"ל דהדלקה במקומו בעי':

שם ס"ק י' קודם כו' ואח"כ באו אנשים כו'. צ"ע דהא פשיטא דמדליקין ברחוב אע"ג שלא יבואו אנשים כלל דהא בשעת הסכנה מניח על שולחנו כדאיתא בשבת דף כ"א ע"ב ואנו מדליקין בפנים דבשלמא בבהכ"נ מדליקין רק לפרסומי ניסא לאנשים הבאים לביהכ"נ וביהכ"נ שאין מתפללים בתוכה פשיטא שאין מדליקין שם אבל ברחוב שמדליקין וכי מחויב לאסוף אנשים לרחוב שיראו את הנרות:

שם ס"ק י"ב מפני כו' דה"ל להתרחק ממנה. קצ"ע דאמרי' בברכות שם ולא אמרן אלא דלא מנח תפילין כו' ולטעם המג"א אע"ג כשלבוש תפילין לא מחזי כפורק עול מ"מ נראה כמבזה בהכ"נ שהולך סמוך לה והו"ל להתרחק ממנה ולפי' הרב"י דהוי מפני חשד ניחא כיון דלבש תפילין לא יחשדו אותו שברצון אין הולך לבהכ"נ דהא חזינן דמקבל עול שמים שלובש תפילין ויודעים שמה שאין נכנס לבהכ"נ הוא מחמת אונס אבל לפי' המג"א הוא מבזה בהכ"נ כשאין מתרחק מבהכ"נ ורש"י בברכות שם מפרש ואי איכא פתחא אחריני אין כאן בזוי דמאן דחזי סבר בפתחא אחרינא ומדנקט רש"י מאן דחזי משמע שהטעם הוא מפני החשד כפי' הרב"י:

תוכן העניינים

דברי צבי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה