דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן תרנו
מג"א מ"ק א' אם כו' כשאינו סבר לייקר האחרים. פי' מחה"ש דמיירי בענין שאין לחוש שע"י ההוספה משום הידור מייקר הא"י אתרוגים אחרים כו' ודוגמ' לזה מצינו ספ"ק דכריתות שאמר ר"ג המעון הזה עכ"ל ול"נ פירוש פשוט שהמוכר אתרוגים מוכר שאין הדורים בזול וההדורים ביוקר וזה שכתב שאינו סבר לייקר האחרים רק שמייקר האתרוג שיש בו הדור מצוה אבל אם הא"י מייקר האתרוגים מעצמו בלי טעם אין לוקח ממנו ולפ"ז שפיר דומי' לההיא דכריתות שהיו מייקרים מעצמם בלי טעם אבל לפירוש מחה"ש אין דומה לשם דהכא ע"י הישראל שנותן יותר בשביל ההידור מייקרו: שם ס"ק ב' אתרוג כו' אבל שופר כו'. לכאורה יש לחלק דדוקא באתרוג וציצית וכדומה שהם גוף המצוה צריך להדר אחר ההדור אבל בשופר שאינו גוף המצוה רק הקול שופר הוא המצוה א"כ צריך להדר לתקוע בקול נאה אבל בשבת דף קל"ג ע"ב אית' התנאה לפניו במצות סוכה נאה שופר נאה ע"ש ובסי' תקפ"ו סעי' ו' אית' הי' קולו עב כו' שכל הקולות כשרים בשופר וכן אית' בר"ה דף כ"ז ע"ב ע"ש משמע דלכתחילה כשר ולא צריך להדר לעשות בקול נאה וצ"ע:
שם ס"ק ה' יקח כו' כשהוא הדור שליש יותר מחבירו כו' כעין זה כתבו תוס' בב"ק דף ט' ע"ב בד"ה עד כו' פי' שאם מצא אתרוג באגוז ואחד גדול ממנו שליש יקנהו עכ"ל וצ"ע דשם אר"ה במצוה עד שליש ופריך הגמ' מאי שליש אילימא שליש ביתו כו' אלא אמר ר"ז בהדור מצוה עד שליש במצוה ולפי פירוש תוס' הוי הפירוש מה דאמר ר"ה במצוה עד שליש היינו דאם המצוה גדול ממנו שליש יקנהו ולפ"ז לא נתפרש בגמ' כמה ממון הוא מחויב ליתן דהא עד שליש לא קאי על הממון רק על גדול המצוה:
שם ס"ק ז' מצוה כו' זולת נ"ח כו'. בסי' רמ"ב אית' דגם לכבוד שבת צריך לדחוק ולכבד השבת ע"ש: