דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן תרנא
הקשה שאר בשרי הרב הגאון הצדיק מו"ה אבוש נ "י אמאי צריך בסוכה דף מ"א ע"ב ובדף מ"ג ע"א לקרא ולקחתם שתהא לקיחה ביד כל אחד ת"ל דהו"ל מצוה שבגופו ומצות שהן חיוב בגופו של אדם אין יכול לעשות שליח וראיתי שכוון לספר כפת תמרים שהקשה קושי' זו בדף מ"א ע"ב והניחו בקושי' ולפענ"ד נר' לתרץ קצת דלאבא שאול שסובר בדף מ"ד ע"א דערבי נחל שתים אחת ללולב ואחת למקדש ובדף מ"ג ע"ב כתב רש"י ותוס' בד"ה שלוחי דערבה שבמקדש אין מצוה לכל אדם רק לכהנים ע"ש א"כ ס"ד להקיש ערבה שבלולב לערבה שבמקדש דגם ערבה שבלולב רק לכהנים וכיון דארבע' מינים מעכבין זה את זה אין חיוב לולב ומיניו רק לכהנים ולכך צריך ולקחתם לקיחה לכל אחד ואחד ולרבנן דחולקים על אבא שאול וסוברי' דערבה שבמקדש הלכה ומרבינן מערבי של בעל ושל הרים בדף מ"ג ע"ב נמי צריך ולקחתם דבסוכה דף י"א ע"ב אמרי' דילפי' לולב מסוכה ובדף כ"ז ע"ב סברי רבנן מכל האזרח שכל ישראל ראוי' לישב בסוכה אחת א"כ ס"ד דלולב אחד יכולים ליקח אנשים הרבה ואפי' לר"א כתבו תוס' שם בד"ה כל האזרח שגם לר"א כל בני הבית יכולים לישב בסוכה אחת ולכך צריך ולקחתם גבי לולב דלא מקשינן לענין זה לסוכה וצריך לקיחה לכל אחד ואחד: שם מג"א ס"ק א' בחד כו' בחד וקטום סגי כו'. צ"ע בסוכה דף ל"ד ע"ב דפריך ולדרוש כר"ע ומתרץ תלתא קטומי שכיחי ע"ש ולדעת הרמב"ן הי' יכול לדרוש להם דסגי בחד וקטום וצ"ע ברמ"א שכתב בחד ולא קטום ונרשם ב"י בשם א"ח ובסי' תרמ"ו כתב הרב"י בשם א"ח בשם הריטב"א ובאתרא דלא שכיחי מוקמי אדינא ומכשרי בחד וקטום וכן הלכה למעשה מפי מורי ע"ש: שם ס"ק ו' בידו כו' גבי שמן כו'. ולפענ"ד יש לתרץ דהכא שאני דמה דמברכין על הלולב קאי על כל ד' מינים וקאי הברכה גם על האתרוג א"כ ס"ד דיכול ליטול האתרוג בימינו ולפי"ז ניחא דהא דקאמר בגמ' שם דף ל"ז ע"ב ולגבהי' לאתרוג ולבריך דלכאורה קשה מאי פריך דהא מעיקרא קאמר דצריך ליטול הלולב בימין דהוי ג' מצות ואתרוג בשמאל א"כ ממילא צריך ליטול הלולב בימין ולברך עליו א"ו צ"ל דאע"ג דנוטל הלולב בימין יכול לברך על האתרוג כיון דהברכה קאי נמי על הלולב ולתירוץ המג"א קשי' וצריך לדחוק דלתירוץ של מג"א אין מעלה כלל במה שהם ג' מצות רק שהגמ' מתרץ על שאין נוטל גם האתרוג בימין משום דהני ג' מצות מחולקות מאתרוג וע"ז פריך הגמ' ולגבהי' לאתרוג ויקח אותו בימין ולבריך עליו ולולב יקח בשמאל כדי לחלוק הלולב מאתרוג:
שם ס"ק ח' ויש כו' יטול תחלה האתרוג כו'. פי' מחה"ש כיון שמוזכר בקרא אתרוג תחלה צריך ליטול תחלה כמו בתפילין ע"ש ואני מסופק כיון דפסקינן בסי' כ"ה סעי' ו' דאם פגע בשל ראש תחלה צריך להעביר על אותה מצוה ויניח של יד תחלה ואח"כ של ראש וכתב מג"א שם בס"ק י"א דכיון דכתיב בקרא דיד קודם משא"כ בס"א גבי ציצית ותפילין ע"ש א"כ ה"נ כיון דכתיב בקרא אתרוג תחלה אם לקח לולב תחלה צריך להעביר הלולב וליקח האתרוג או דילמא דשאני תפילין דכתיב והיו לטוטפות בין עיניך כל זמן שבין עיניך יהיו שתים כדאית' בסי' כ"ח סעי' ב' ומטעם זה א"א להניח של ראש תחלה ולכן אם פגע בשל ראש צריך להעביר וליקח של יד ולהניח תחלה אבל באתרוג דלא שייך טעם זה אין צריך להעביר הלולב:. שם ס"ק י"א קודם כו' עמ"ש סי' קס"ז ס"ח. פי' מחה"ש דשם פסקי' דאי לא בירך המוציא ואכל יברך המוציא על מה שיאכל אח"כ ע"ש וצ"ע דלא דמי דהתם שפיר מברך על מה שיאכל אבל הכא כיון מדאגבי' נפק בי' ותוס' בסוכה דף ל"ט ע"א ד"ה עובר רוצים תוס' ק דמברך אחר נטילה משום דלא גמרה מצותו עד אחר ניענוע ולבסוף מסקים תוס' דמשנטל כבר עבר עיקר מצוה ע"ש: שם ס"ק י"ט בשעה כו' וכ"מ בתוס' וברא"ש כו' הרא"ש פרק לולב הגזול דין כ"ו כתב בשם ראבי' דעיקר הנענוע בשעת הברכה וניענוע בהודו ובאנא הוא נענוע בעלמא ואפי' מי שנוטל שלא בשעת ההלל מדכתב הרא"ש שם מדאמר בדף מ"ב קטן היודע לנענע אע"פ שאינו יודע לקרות את ההלל ע"ש: שם ס"ק כ"ה ואם כו' משום דחדא מצוה היא. פי' מחה"ש וה"ל כמו שבירך המוציא ורשאי להשיח בתוך הסעודה ע"ש וצ"ע דהא שם כבר התחיל לאכול אבל הכא כל זמן דלא נטל כל ארבעה מינים הו"ל כאלו לא התחיל במצוה כלל משום דמעכבין זא"ז דכמו דאמרי' דכל כמה דלא נטל כל ארבעה מינים הוי הברכה עובר לעשייתן כדאית' בסעי' ה' ובוודאי הברכה עובר לעשייתן צריך לברך קודם שהתחיל במצוה א"כ מוכח דכ"ז שלא נטל כל ד' מינים הו"ל כאלו לא התחיל במצוה א"כ הוי הכא כמו שסח בין ברכה לתחלת המצוה אע"ג דתקיעות נמי מעכבין זו את זו כדאית' בסי' תקצ"ג סעי' ב' אפ"ה אמרינן שאם סח בין התקיעות שאין צריך לחזור ולברך בע"כ צריך לחלק דשם כיון דא"א לתקוע כל תשע תקיעות בבת אחת ולכן אמרי' דבהתחיל לתקוע הוי כמתחיל במצוה אבל בלולב שיכול ליטול כל הד' מינים בפעם אחת ואף אם נטלן זה אחר זה לא הוי מתחיל במצוה עד שנוטל כולם: שם ט"ז ס"ק ז' שאין כו' מדברי הר"ן כו' דהוי כטבילה ותפילין כו'. צ"ע דהרב"י כתב בשם הר"ן דאנן לית לן קרא לפסול חציצה בלולב רק בטבילה ותפילין ובלולב פוסל רק משום לקיחה תמה ע"ש א"כ שפיר יכולין לומר דאם אין כל היד מכוסה הוי לקיחה תמה: