דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן תרלה
הנה מה דאמרי' דהחוטט בגדיש הוי תעשה ולא מן העשוי ובסוכה דף ד' ע"א אמרי' היה גבוהה מכ' ובנה איצטבא דכשרה ולא הוי תעשה ולא מן העשוי דלפי' תוס' ורא"ש בדף ט' ע"ב דלמעלה מכ' לא הוי סכך פסול א"כ בודאי ניחא דגבי בנה איצטבא בסוכה דלמעלה מכ' דלא הוי תעשה כו' כיון דמעיקרא קודם שבנה האיצטבא נמי היה סכך כשר ואפי' לפי' רש"י בדף י' ע"א דסכך למעלה מכ' הוי סכך פסול מ"מ ניחא גבי איצטבא דלא הוי תעשה כו' כיון דעכ"פ הוי הסכך אע"ג שהיה קודם שנעשה האיצטבא למעלה מכ' מ"מ הוי לצל משא"כ בהחוטט בגדיש שלא עימר גדיש זה לצל אבל מ"מ צ"ע דבדף ב' ע"ב אמרי' דהיכא דאין בסוכה ארבע אמות על ארבע והיא למעלה, מעשרים דאין אדם יושב בצל סוכה אלא בצל דפנות ע"ש דליכא מאן דפליג על זה א"כ הסכך דלמעלה מעשרים ואין בסוכה ד' על ד' אמות לא עשוי לצל דהא יש צל דפנות א"כ לימא בכה"ג דהיינו בלמעלה מכ' ואין בסוכה ד' על ד' אמות ובנה איצטבא למעט מגובה כ' דפסול משום תעשה כו' והוי כחוטט בגדיש:
שם ט"ז ס"ק ב' הוי תעשה ולמה"ע וקשה לר"ת כו' אינו אלא מדרבנן כו'. וצ"ע דמתוס' בסוכה דף ב' ע"א בד"ה כי עביד כו' משמע בהדיא שהוא דאורייתא שהקשו שיכול לקבוע בנסרים שלא ירדו גשמים בסוכה ואמאי גשמים סימן קללה בחג ואפי' ת"ל דאסור מדרבנן לא שייך למימר שהגשמים סימן קללה כיון דמותר מדאורייתא ומתרצים דהסכך לא מיתכשרה עד דעביד לה עראי שירד גשמים בסוכה ע"ש א"כ ע"כ צריך לומר דאסור מדאורייתא דאי אמרי' דרק מדרבנן צריך לעשות עראי שירדו גשמים ומדאורייתא כשר אפי' עשה לסכך קבע א"כ הדרא קושית תוס' דבאיסור דרבנן לא שייך סימן קללה א"ו מוכח שש דאסור מדאורייתא: