דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן תרכז
מג"א ס"ק א' אם כו' ועי' סי' שט"ו. וכתב הגהות רע"א דכוונת האגודה במ"ש והסדינים מגיעים לארץ דהיינו שצריך שהשיפוע דהסדינים מגיעים לארץ דאלו מגיעים רק עד טפח סמוך לארץ אמרי' על האי טפח לבוד והוי כאלו טפח בשוה ולא בשפוע ומקרי האי טפח מחיצה וכל שאר הכילה הוי גג למחיצה ולא מקרי שפוע אוהלים עכ"ל ולא הבינותי דהא אפי' אם יש למטה מן המטה טפח בשוה אין לחוש כמו שמחלק המח"ש וכתב דלא דמי לסי' שט"ו דהתם מיירי לענין שבת דאסור בכה"ג דהא עושה אוהל בשבת אבל הכא דמיירי לענין הישן שם דמקרי אינו ישן בסוכה דאוהל מפסיק א"כ מה בכך דתחת המטה נקרא אוהל הא הוא ישן ע"ג המטה ושם ליכא אוהל מפסיק עכ"ל וכ"כ מג"א בסי' שט"ו ס"ק י"ז דהמטה כעין גג באמצע הכילה ע"ש ועוד נראה דלא אמרי' בכה"ג לבוד להחמיר דלדעת רמ"א בד"מ סי' תק"ב לא אמרי' בשום מקום לבוד להחמיר ואפי' למג"א שם בס"ק ט' דחולק על ד"מ כתב שם ומ"ש הטור סי' תרל"ב ופי' מחה"ש שאם שני הפסולים בצירוף אינן ד' טפחים אין אומרים ע"י לבוד דהוי ד' טפחים סכך פסול דמאן לימא לן דהאי אויר הוי כסתום בסכך פסול דילמא בסכך כשר ובכה"ג המג"א מודה דלא אמרי' לבוד להחמיר ע"ש וא"כ מה התם דמשני צדדים יש סכך פסול לא אמרי' ע"י לבוד דהאויר ביניהם הוי כממולא בסכך פסול מכ"ש הכא דהכילה הוי שיפוע דלא אמרי' על הטפח אויר לבוד לחומרא שהוא טפח שוה אלא אמרי' דהא טפח לבוד נמי שפוע: