אור ברסלב
דברי צבי סימן תריג

דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא

סימן תריג

סימן תריב

סעיף ב' נוטל כו' ומברך כו'. הטור כתב בשם בעל העטור שאין מברכין ביו"כ על נט"י ושעשה לי כל צרכי כיון שאסור לנעול ולרחוץ והשיב הטור כיון שנועל משום סכנת עקרב יוכל לברך וכ"כ הרא"ש ביומא פרק ח' דין ג' אבל על ברכת נט"י לא השיבו על בעל העיטור והרב"י כתב בשם תוס' והרא"ש דמותר ליטול ידיו שחרית דהוי כמו ידיו מלוכלכות כיון דכל זמן שלא נטל ידיו אסור ליגע בפה כו' ע"ש וצ"ע דאם הנטילה רק משום רוח רעה אין לברך דהא המג"א כתב בסי' ד' ס"ק י"ג דלר"ר אין צריך ברכה ושם בס"ק א' כתב המג"א דמברכין משום דנעשה כברי' חדשה וצריכין להתקדש וליטול מן הכלי ככהן שמקדש מן הכיור וצ"ע אמאי לא כתבו הפוסקים הטעם דנטילה ביו"כ נמי שמקדש ככהן:

שם מג"א ס"ק ד' קצת כו' וכ"מ בב"י בשם סמ"ק. וכתב מחה"ש שהרב"י כתב בשם סמ"ק שמותר לאדם לרחוץ עיניו במים ביו"כ שהוא רפואה לעינים כדאיתא בשבת דף ק"ח וכתב מחה"ש אלא דלא הבנתי דסמ"ק לא כתב דרפואה מותר ביו"כ כו' רק דוקא באדם בריא דא"צ לרפואה גמורה אבל היכא דצריך לרפואה גמורה גם ביו"ט ושבת אסור משום גזירת שחיקת סממנים עכ"ל ואני לא אבין דבריו דהא בשבת דף ק"ט ע"ב אי' במתניתין ובגמ' דדבר שגם בריאין אוכלין מותר לחולה דאינו מוכחא מילתא שהוא לרפואה וכדאיתא בסי' שכ"ח סעיף מ"ד ע"ש א"כ ה"ה הכא כיון דהסמ"ק מתיר לבריאים לרחוץ בעיניו משום רפואה א"כ מותר נמי למאן דחש בעיניו דהא לא מוכח מילתא שעושה משום רפואה גמורה כיון דגם הבריאים רוחצים עיניהם ביום כפור: שם ס"ק ח' הד"מ ס"ק ה' כתב שהרב"י ומהר"א מפראג מסכימים לבה"ג להחמיר בשיטא:

תוכן העניינים

דברי צבי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה