דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן תרד
הרב"י מביא קושי' תוס' ברכות דף ח' ע"ב על הגמ' שם וכי בתשעה מתענין ומקשים תוס' והא כתיב בראשון בארבעה עשר יום לחודש בערב תאכלו מצות ואותו ערב ר"ל ערב של ט"ו ה"נ נימא ערב של עשירי ע"ש ולפענ"ד אפשר לתרץ דהתם איצטריך הקרא לקובעה חובה למצה בלילה הראשון כדאיתא בפסחים דף כ"ח ע"ב אבל הכא קרא יתירא הוא דהא בשבת ויו"ט לא איצטריך התורה למכתב דבליל לפני השבת ויו"ט קדוש כמו היום דפשיטא דהא כתיב ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד א"כ למאי אצטריך התורה למכתב גבי יוה"כ דערב לפני יוה"כ קדוש פשיטא א"ו הקרא אתי לתשיעי שיתענה בתשיעי וזה שפריך הגמ' וכי בתשעה מתענין כמשמע מקרא והא כתיב בערב דמשמע דהתענית מתחיל בערב לאחר התשיעי ולכן יליף מיני' שיאכל בתשיעי והוי כאלו מתענה וכ"כ הרב"י ואפשר דדעת התוס' דגבי יוה"כ צריך קרא שיתחיל קדושת יוה"כ בערב דבשבועות דף י"ג ע"א איתא כגון דעביד בלילה ומית דלא אתא יממא לכפר ופי' רש"י שאין מכפר אלא יום דכתיב כי ביום הזה ע"ש ולכן ס"ד כיון דבלילה לא מכפר אין בלילה קדושת יו"כ ואצטריך למכתב בתשעה בערב אבל זה אינו דהא ביומא דף פ"א יליף דלילה כיום בין לאיסור מלאכה בין לעינוי:
שם מג"א ס"ק א' ואסור כו' וצ"ע למה כתב רמ"א כו' ולפענ"ד אפשר לתרץ דרמ"א לשיטתיה דבסי' תקכ"ט כתב הד"מ דביו"ט מותר להתענות ת"ח דהתענית הוי עונג ע"ש ולכן פסק רמ"א דבשבועות ופורים דמותר להתענות אבל הכא בעיו"כ כתב הטור דלכן מצוה לאכול דתורה אמרה הכינו עצמכם בתשיעי לעינוי של מחר וכ"כ הרא"ש שהאכילה בתשיעי כדי שיוכל להתענות בעשירי ולהכי אסור להתענות בעיו"כ אפילו ת"ח כי שמא ע"י התענית זה לא יוכל להתענות ביו"כ ובזה נראה לתרץ מה שמדקדק הרי"ף בע"י למה אמר עשירי הו"ל לומר כאלו התענה בט' ומתרץ האוכל בט' ומתענה בי' כאלו התענה ב' ימים רצופים שקשה להתענות ולדברינו ניחא כיון שע"י אכילה בט' יוכל להתענות בעשירי הו"ל אכילה בט' כאלו מתענה תשיעי ועשירי: שם ומ"מ צ"ע כיון דביו"ט אסור מדאורייתא כו'. ולא הבינותי כיון דמספקא לן אם מר ברי' דרבינא לא התענה בשבועות אפי' ת"ח או התענה ת"ח בשבועות מ"מ לא הוי ספיקא דאורייתא דהא חזינן דבשאר יו"ט בפסח וסוכות היה מתענה א"כ ש"מ דמצד יו"ט מותר להתענות ומה שלא התענה בשבועות משום דהוא יום שנתנה בו תורה כדאיתא בפסחים דף ס"ח ע"ב א"כ א"א דמצד יו"ט מותר להתענות א"כ מה ששבועות חשוב יותר משאר יו"ט לאסור בו התענית מצד שנתנה בו התורה זה וודאי לאו דאורייתא דהיכא רמיזא באורייתא שאסור להתענות בשבועות משום שנתנה בו התורה א"ו שהוא סברא דרבנן להחשיבו לשבועות משום קבלת התורה וכיון דמצד יו"ט מותר להתענות רק מצד החשיבות שניתנה התורה אסור מדרבנן להתענות שפיר מקילין בספיקא ויוכל להתענות: