דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן תקפח
סעיף א' ברמ"א ואם היה שיעור תקיעה כו'. לפענ"ד אפי' ליש אומרים בסי' תקפ"ז דיוצא בשיעור תקיעה דחיוב היינו עכ"פ בתקע שאר תקיעה שלא בחיוב בזמן החיוב אבל בתקע קודם עמוד השחר שהיה התחלה שלא בזמן חיוב אפשר דמודים יש אומרים דלא יצא אע"ג דיש שיעור תקיעה אחר עמוד השחר וכה"ג מחלק הגמ' דף כ"ח ע"א ע"ש:
שם מג"א ס"ק ג' וי"א כו' דאל"כ לא מקשה כלום. ופי' מחה"ש דהר"ן מקשה בסוף ר"ה דר' אבוה איתקין מתקיף רב עוירא דלמא גנוחי גנח ומפסיק כו' והקשה הר"ן מה בכך הא אר"י שמע תשע תקיעות ביום יצא ותירץ ר"ת דר"י מיירי בדיעבד והרמב"ן תירץ דשהייה לא הוי הפסק ותוקע ביניהם הוי הפסק ואם יש סברא לחלק בין שומע לתוקע הא התם בשמע ט' תקיעות מיירי בשמע ורב עוירא מקשה לר' אבוה בתוקע עכ"ל ולא הבינותי דהא ר"י בשמע תשע תקיעות ביום מיירי בלא תקע ובלא שמע תקיעה בין הט' תקיעות א"כ אפי' א"א דלהר"ן אין חילוק בין תוקע בעצמו או אם שמע תקיעה מ"מ קשה מאי מקשה הר"ן הא בר' אבוה מיירי בתקע בינתיים ובר' יוחנן מיירי בלא תקע ובלא שמע תקיעה בינתיים ולכך לא הוי הפסק א"ו דהר"ן בקושיתו לא נחית לחלק בין תקע או לא תקע רק הרמב"ן בתירוצו מחלק בין תקע בינתיים או לא א"כ שפיר נוכל לומר דלהר"ן והרמב"ן תקע הוי הפסק אבל שמע תקיעה לא הוי הפסק דהא הרמב"ן מתרץ דר' אבוה דהוי הפסק ור' אבוה מיירי בתקע:
שם ס"ק ד' אין כו' הקשה מהרמ"פ כו'. ולפענ"ד נראה דבסי' של"ח כתב הטור כשאינו מכוין לשיר מותר וכתב הרב"י שגם הרמב"ם סובר כן וגם הרי"ף וכמה גדולים ופסק הרב"י כן וע"ש במג"א ובר"ה דף כ"ח ע"א כתבו תוס' דאין מכוין לשיר בתוקע למצוה ע"ש: