דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן תקעה
מג"א ס"ק א' ראוי' כו' ברור בגמ' כו'. נראה כוונת מג"א דבתענית דף י' ע"ב ת"ר אל יאמר תלמיד אני אלא כל ת"ח יחידים א"כ מהברייתא זאת מוכח דתלמיד כזה מחויב להחזיק עצמו כיחיד וצריך להתענות דהא קתני אל יאמר כו' וכן מדייק הרב"י והדר תני ברייתא שם ת"ר לא כל הרוצה לעשות כו' דברי ר"מ ר"י אומר עושה וזכור לטוב ע"ש וכיון דבברייתא ראשונה תני סתם ולא קתני שר"מ חולק ובברייתא זו קתני שר"מ סובר לא כל הרוצה כו' וגם ר"י אומר זכור לטוב משמע דלאו חיובא הוא רק שתבא עליו ברכה כשעושה א"כ בע"כ צריך לחלק דהברייתא ראשונה מיירי בתלמיד ששואלין אותו הלכה בכ"מ ואומרו ולכך חייב אבל ברייתא שנייה בתלמיד שאין מגיע לכך:
שם ודע דרשב"ג כו' דכל אדם כו'. ולא זכיתי להבין דהא ר' יוסי אומר נמי עושה וזכור לטוב צער הוא לו כמו שרשב"ג אומר ות"ק דר"י אומר כמו הת"ק דרשב"ג וכיון דהטור פוסק ולא שאר העם וכתב הרב"י דהטור פוסק כר"י א"כ נוכל לפרש דרשב"ג נמי אוסר לשאר העם ואינו מתיר רק לתלמידים גם מה שכתב מג"א שצ"ע על הטור שבסי' תקנ"ד פסק כרשב"ג וכאן לא פסק כוותיה אני תמה על תמיהתו דהא בב"ב דף קע"ד ע"א פי' הרשב"ם דהלכה כרשב"ג במשנה ולא בברייתא וכן כתב במבוא התלמוד דרק במשנה הלכה כרשב"ג ולא בברייתא ע"ש א"כ מה שפוסק הטור בסי' תקנ"ד כרשב"ג הוא משנה פסחים דף נ"ד ע"ב רשב"ג אומר לעולם יעשה אדם עצמו כת"ח שבטל בת"ב ממלאכה אבל הכא אמר רשב"ג בברייתא בתענית דף י' ע"ב ופוסק הטור דלא כרשב"ג ולפענ"ד אפשר לומר דאע"ג דבעלמא בדבר שיש בו צער פסקי' כר"י וכרשב"ג שיכול לנהוג כת"ח אבל להתענות משום גשמים הוי טרחא כלפי שמיא ובי"ז במרחשון שעדיין אין הגשמים צריך כ"כ אין רשאי להטריח להתענות ולהתפלל כי אם ת"ח כדאיתא בסי' קי"ז שתפלת גשמים הוי טרחא כלפי שמיא ע"ש:
שם ס"ק י"א יאכלו כו' אם רצו כו'. לפענ"ד אפשר דלדעת הרא"ש בפ"ק דתענית דין ו' דכתב דמפני שצריכין להלל לכן לא ישלימו משמע שהצבור אין רשאין להשלים בשביל אמירת הלל:
שם ס"ק י"ד א"א הלל דזה לא מקרי התחלה כו' לפענ"ד אפשר לפמ"ש הר"ן הובא בהרב"י סי' תקס"ה שכתב שכל התעניתים אפי' תענית יחיד מתחיל מתחלת הלילה אע"ג שאוכל בלילה לאחר קבלת התענית ע"ש א"כ אפשר דלדעת הר"ן אפי' ירדו גשמים בלילה אומרים הלל שם סעיף ו' אחר כו' אבל על שאר פורענות מתענים. עי' בהרב"י מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן:
שם סעיף י"ב אין כו' יום שלאחר תעניתם כו'. לכאורה מסתימת המשנה בתענית דף י"ט ע"א ומסתימת כל הפוסקים משמע שרק בירדו קודם חצות שהפסיקו מתעניתם אז יאמרו הלל אבל בירדו אחר חצות דצריך להשלים התענית אין אומרים הלל כלל שבכל הפוסקים איתא רק אמירת הלל בירדו קודם חצות: