דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן תקעא
מג"א ס"ק ג' ומלמדי כו' וקשה על מ"ש הרמב"ם כו'. ולפענ"ד נראה לתרץ דלכאורה צריך להבין כיון שהרמב"ם כתב בנדר עינוי נפש אין רבו צריך לכופו מפני שאין נפשו קנוי' לו א"כ כאן דאין נפשו קנוי' לו אינו ברשות עצמו לנדור נדר א"כ למה פסק הרמב"ם שם בנדר שאין שם ענוי שאין יכול לכופו ונראה משום דבנזיר שם דאמר אביי ולמה רבו צריך לכופו לנזירות ואין צריך לכופו לנדרים ומשני דאמר קרא להרע או להיטיב ע"ש וקשי' דא"כ עדיין קשה למה צריך לכופו לנזירות כיון שבמה שאין שותה יין משום נזירות קמכחיש ואיכא הפסד לרבו ומ"ש תוס' שם בד"ה יצא כו' דילפי' נדרים משבועות אבל נזירות אין להקישן לנדרים ופי' הר"י משום דנזירות חל אפילו על דבר שאין הרשות בידו כגון דאמר שבועה שאשתה וחזר ואמר הריני נזיר כדדרשינן לאסור יין מצוה ולכך יחול נמי נזירות העבד עכ"ל וצ"ע דהא בנדרים נמי אם אומר שבועה שאשתה ואח"כ אומר קונם יין זה עלי או שאוסר בקונם יין קידוש חל הנדר כדאי' ביו"ד סי' רט"ו אבל השבועה אין חל על המצוה כדאיתא ביו"ד סי' רל"ט א"כ לימא נמי בנדרים שנדר העבד חל כל זמן שלא ימחה האדון ולכן סובר הרמב"ם פי' אחר דלא כפי' התוס' אלא דדוקא בנזיר דמרבינן בדף ס"א ע"א מואמרת אליהם לרבות את העבדים דאע"ג שאין נפשו קנוי לו אפ"ה חל הנזירות ולהכי צריך רבו לכופו אבל בנדרים דליכא קרא לרבות את העבדים אמרי' דאין הנדר חל לפי שאין נפשו קנוי לו ואין רבו צריך לכופו ומדמין נדרים לשבועה דהא גבי שבועה נמי אמרי' שאין נפשו קנוי לו לעשות כרצונו לישבע על המצוה או להרע לאחרים אפ"ה בדבר הרשות וליכא רעה לאחרים יכול לישבע אף בעבד שאין נפשו קנוי לו היינו דוקא להרע לאחרים אבל בדבר הרשות יכול לנדור ואין רבו יכול לכופו כן נראה לי ובזה עולים דברי הרמב"ם ע"פ הגמרא נכון מאד אבל בעבד עברי ושכיר יום שנפשם קנוי להם בודאי חל הנדר דהא הנדר חל על המצוה ובקדושין דף ט"ז ע"ב אמרי' דמציאת אמה לאבי' ואין לרבה אלא שכר בטילה ע"ש א"כ ה"נ אם מתענה העבד עברי ואין עושה מלאכה כ"כ נותן לרבו מה שמחסר מן המלאכה ובב"מ דף י"ב ע"ב אמרי' דמציאת פועל לעצמו משמע דאפי' שכר בטילה אין נותן לבעה"ב ע"ש ומה שכתב מג"א דע"ע כיון דיכול לחזור יכול לידור ואם אין דעת רבו נוחה הימנו יאמר לו לך מעמדי צ"ע הא אין רבו יכול לחזור אא"כ משחררו לגמרי א"כ הפסיד הכל ובלא"ה אין שייך סיפא לרישא דכתב דעבד יכול לידור בשביל שיכול לחזור וע"ז אמר שרבו יאמר לו לך מעמדי א"כ תולה הדבר ברבו: