אור ברסלב
דברי צבי סימן תקסט

דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא

סימן תקסט

סימן תקסח

הרא"ש בפ"ק דתענית דין ו' כתב על הגמ' דף י' ע"ב הרי שהיה מתענה על הצרה ועברה מתענה ומשלים הקשה הראב"ד מ"ש מתענית גשמים שמפסיקין ביום אם ירדו גשמים ותירץ דשאני תענית גשמים דכיון שירדו להם גשמים כל צרכן שוב אין להם צורך בזה הפעם כו' וכתב הרא"ש ואינו טעם מספיק דבגשמים נמי אפילו לא ירד להן כל צרכן אוכלין ושמחין ואומרין הלל כו' אלא נ"ל לחלק בין צבור ליחיד דצבור צריכין להודות ולהלל מתוך שמחה ובכרס מלאה אבל יחיד משלים תעניתו עכ"ל ע"ש ולא זכיתי להבין דמה שכתב הרא"ש דבגשמים אפי' לא ירדו כל צרכן אוכלין כו' צ"ע דבתענית דף כ"ה ע"ב ת"ר עד מתי יהו הגשמים יורדין והצבור פוסקין מתעניתם בחרבה טפח ופי' רש"י כיון דחרבה היא ונכנסו בה הגשמים טפח ודאי רוב גשמים ירדו ע"ש משמע שאין פוסקין מתעניתם עד שירד כל צרכן בזה הפעם וכמ"ש הראב"ד וצ"ע ברש"י שם שמפרש על והצבור פוסקין מתעניתם דתנן עברו אלו ולא נענו אבל נענו שוב אין צריכין להתענות ע"ש דמפשט הגמ' משמע דגם בו ביום שמתענין פוסקין מתעניתם כדאיתא במשנה דף י"ט ע"א וכמ"ש כל הפוסקים וכדאיתא לקמן בסי' תקע"ה סעיף י"א ומ"ש הרא"ש לחלק בין צבור ליחיד דצבור צריכין להלל מתוך כרס מלאה משמע שאם לא היו הצבור צריכין לומר הלל היו ג"כ צריכים להשלים כמו יחיד וצ"ע דבתענית דף כ"ו ע"א אמרי' דבני מחוזא דשכיחא בהו שכרות אמרו מעיקרא הלל ואח"כ אכלו ושתו אלמא אע"ג שכבר אמרו הלל אפ"ה היו פוסקין מתעניתם והיו אוכלים ושותים א"ו מוכח דלאו משום אמירת הלל בכרס מלאה היו פוסקין מתעניתם אלא היו פוסקין מתעניתם על שנשמע תפלתם וירדו גשמים כל צרכן רק שטוב יותר לומר הלל בכרס מלאה ולכן צריכין לומר הלל אחר אכילה ועי' מג"א בסי' תקע"ה ס"ק י"א דאם רוב הצבור משלימים יאמרו הלל הגדול קודם אכילה ע"ש:

שם מג"א ס"ק א' צבור כו' לדעת הרא"ש כו'. צ"ע בהרב"י שכתב שדעת הרא"ש והרמב"ם מסכימין לדעת אחת הא כיון שהרמב"ם סובר משום שאין מטריחין כמו שכתב הרב"י בשם הה"מ א"כ אפי' מת פטורים ולרא"ש שטעם שצריכין להודות בכרס מלאה דוקא בנענו א"כ מחולקים הרמב"ם והרא"ש:

תוכן העניינים

דברי צבי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה