דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן תקס
מג"א ס"ק א' מסוייד ומכוייר הם מיני ציור ואפשר כו'. וכתב מחה"ש דהרב"י כתב שני פירושים לדעת הרמב"ם שהוא כלשון ש"ע פירוש א' דמסוייד הם מיני ציור פירוש ב' דמסוייד הוי בלא טיט ובש"ע ע"כ עיקר כפי' השני דאז אפי' ציור מותר ביש טיט למטה דהא בסי' תקנ"א סעיף ב' דמר"ח ממעטי' בבנין של ציור מכלל דבשאר ימי השנה מותר והיינו בטיט למטה עכ"ד ע"ש וצ"ע דהרב"י כתב ג' פירושים א' דסיוד וכיור ופיוח הם מיני ציורים ב' דאין מסיידין ועל הסיד יכייר ויפייח ג' המסייד דהיינו הכל סיד בלא טיט למטה וא"כ נוכל לומר דמה שאסור בסי' תקנ"א מר"ח לצייר היינו בלא סיד למטה דזה בשאר השנה מותר ולפמ"ש זה מותר בסיד אפילו בלא טיט למטה עיין בהרב"י ובב"ב דף ס' ע"ב פי' רש"י על ואין מכיירין צורות שצר בסיד וי"מ דהיינו נמי סיוד אלא שהכיור לבן ביותר ועל מפייחין פי' רש"י צורות של מיני צבעונים ע"ש משמע מרברי רש"י דאין מסיידין היינו ע"י סיד כמו שמסיידין הבתים ומכיירין היינו נמי בסיד ומפייחין היינו צורת של מיני צבעונים והרב"י מפרש מכיירין צורת משמע בלא סיד והשמיט דעת רש"י ובש"ע לא כתב כלל שאין מפייחין וצ"ע:
שם ט"ז ס"ק א' משחרב כו' תו איתא כו' שנבנית קודם חורבן כו'. וצ"ע דהא יכול לומר שנבנית בהיתר ע"י א"י כמ"ש מג"א ס"ק ד' וזה שכיח: שם סעיף ג' שיר בפה כו' שנאמר בשיר כו'. צ"ע דבגיטין דף ז' ע"א בגמ' זמרא מנ"ל דאסור שנאמר אל תשמח כו' ופריך הגמ' ולישלח מהכא בשיר לא ישתו ומשני אי מההיא ס"ד ה"מ זמרא דמנא וכתב מהרש"א בח"א דקרא בשיר בישעי' כ"ד וכתיב לעיל שבת משוש תופים שבת משוש כנור ולהכי מפרשים הקרא בשיר כו' נמי בכלי ע"ש ובש"ע כתב דאסור בפה מקרא בשיר: