אור ברסלב
דברי צבי סימן תקנז

דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא

סימן תקנז

סימן תקנו

ט"ז ס"ק ב' והמנהג כו' וע"ז לא כתב רמ"א כו' וצ"ע דהא הש"ץ אומר עננו בין גואל לרופא כדאיתא בסי' תקס"ו א"כ מה דכתב בש"ע ועננו בשומע תפלה לא מיירי מש"ץ רק מיחיד ובסי' תקס"ה סעיף ג' כתב רמ"א דגם בשאר צומות אין היחיד אומר עננו בשחרית ולכן שפיר שלא הגיה הכא רמ"א דסמך על מה שכתב בסי' תקס"ה אבל מאמירת הש"ץ עננו לא מיירי הכא כלל:

שם דשב ואל תעשה עדיף. ולפענ"ד נראה ראי' ברורה שהש"ץ אומר בת"ב בשחרית עננו דבמגילה דף כ"ב ע"א איבעי' תענית צבור בכמה ה"נ איכא מוסף תפלה ופי' רש"י מוסף פסקא תפלת ענינו ברכה יתירא ושם ע"ב סובר רב אשי דת"צ ות"ב קורין ד' ופריך הגמ' מדתניא חל להיות בב' וה' כו' ופי' רש"י גבי ת"ב תני' ע"ש וע"כ הברייתא מיירי בקריאה דשחרית מדמחלק בברייתא בין ב' וה' לבין ג' וד' וכן פי' רש"י בתענית דף כ"ט ע"ב שפירש דלפיכך קורין ג' דזמן ספר תורה שהוא מתקנת עזרא לקרות בב' וה' ע"ש א"כ מוכח בהדי' שגם בט"ב שחרית אומר הש"ץ עננו ברכה בפני עצמ' דאל"כ מאי פריך הגמ' לרב אשי מהברייתא דט"ב דרב אשי לא אמר דקורין ד' בת"צ רק משום דיש תפלת מוסף ברכה דעננו אחר שכתבתי זאת נדפס הספר הגהות מר"ע איגר ומצאתי שכתב שם שמעתי משם חכם אחד דיש ראי' מפורשת מגילה כ"ב לאו לאתויי ת"צ וט"ב הרי דט"ב מקרי יום שיש בו מוסף ויאמר עננו עכ"ל והנה הראי' יש לדחות ולומר דמיירי במנחה אבל הראיה שהבאתי מוכח בהדיא דמיירי בשחרית כמ"ש ומ"ש הט"ז דכיון דאין אומרים אאא"פ אין אומרים עננו יש לדחות דהגמי"י סוף הלכות ת"ב כתב דאומרים עננו ואין אומרים אאא"פ:

תוכן העניינים

דברי צבי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה