אור ברסלב
דברי צבי סימן תקמו

דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא

סימן תקמו

סימן תקמה

מג"א ס"ק א' אין נושאין כו' דא"כ ימתין כו צ"ע דבגמ' מועד קטן דף ח' ע"ב אמר עולא מפני הטורח ור"י נפחא אמר מפני ביטול פרי' ורביה ופי' רש"י מפני הטורח וטירחא במועד אסור ומשום ביטול פרי' ורבי' שימתין עד המועד שיהא עושה סעודה אחת לשניהם ע"ש ומג"א מרכיב מפני הטורח וביטול פרי' ורבי' בחדא:

שם ופשוט שם כו' וצ"ע דבכתובות כו'. פי' מחה"ש במ"ק דף ח"י ע"ב אמר שמואל מותר לארס ת"ש דתנא דבי שמואל מארסים ולא כונסים אבל אין עושין סעודת אירוסין משמע וכניס' אפי' בלא סעודה אסור ע"ש ולפענ"ד ליישב קצת דהא הא דאמרינן אין עושין סעודת אירוסין היינו הארוס בבית ארוסתו בשעת אירוסין אבל שלא בבית ארוסתו או שלא בשעת אירוסין מותר אבל נשואין אסור עם שום סעודה בעולם אבל נשואין בלא סעודה כלל יכול לומר דמותר והכי פירוש דברייתא שם מארסין ועושה סעודה שלא בשעת אירוסין או שלא בבית ארוסתו אבל לא כונסין בשום סעודה ואין עושין סעודת אירוסין הארוס בבית ארוסתו ובהכי ניחא מה דלא תני בבריית' מארסין ואין עושין סעודת אירוסין ואח"כ אבל לא כונסין ולפמ"ש דאי נקט הכי הוי משמע דנשואין אסור אפי' בלא סעודה וכן כתבו תוס' במ"ק דף ח' ע"ב סד"ה מפני כו' דלא חשיבי שמחה בשמחה כ"א סעודת נישואין משמע בלא סעודה מותר ומהרש"א בכתובו' תוס' שם כתב דנישואין בלא סעודה לא הוי דאורייתא אלא דרבנן ע"ש ולכאורה קשי' לי אמאי צריך שמואל לומר דלהכי מותר לארס שמא יקדמנו אחר הא נישואין בלא סעודה לא הוי שמחה רק מדרבנן ואירוסין בלא סעודה אית' ביבמות דף מ"ג ע"ב דליכא שמחה כלל א"כ אפי' מדרבנן מותר ושמואל דאיירי נמי באירוסין בלא סעודה א"כ מותר לגמרי ולא צריך לטעם שמא יקדמנו אחר:

שם אבל אנן קיי"ל כשמואל דס"ל הטעם דאין מערבין שמחה כו'. משמע מדברי מג"א דאי הי' הגמ' בכתובות שם הולך אליבא דשמואל הי' קשה קושי' תוס' שם דאין נושאין בחוה"מ ולפענ"ד אפשר דלשמואל דס"ל הטעם דאין מערבין לא קשה קושי' תוס' בכתובות שם דבמ"ק דף ח' ע"ב כתבו תוס' הטעם דאין מערבין שמחה לפי שאין עושין מצות חבילות ובסוטה דף ח' ע"א כתבו תוס' ד"ה והא אין עושין כו' דאין עושין מצות חבילות ליכא אלא איסור דרבנן ע"ש וכיון דגמ' בכתובות שם יליף שמעשה הבת לאב מדאוריית' מדזכי למימסרה לחופה פריך הגמ' שפיר ודילמא דמסר ביו"ט ולא קשה קושי' תוס' דאין נושאין משום מערבין שמחה דזה אינו אלא דרבנן:

שם ס"ק ד' ולעשות כו' דרשה גמורה דאורייתא וגם בכתובות כו'. אבל תוס' במ"ק דף י"ד ע"ב בד"ה עשה כתבו מיהו נראה לי דשמחת הרגל הוי דרבנן ע"ש:

שם דלילה ראשונה אסור כו'. ולפענ"ד מוכח ממ"ק דף ט' ע"א דמתרץ הגמ' דלהכי מותר בערב הרגל דלמ"ד משום שמחה עיקר שמחה חד יומא כו' למ"ד משום ביטול פרי' ורבי' לחד יומא לא משהי אינש כו' ע"ש והנה בדף ח' ע"ב פי' רש"י למ"ד משום פרי' ורבי' דאי שרי נישואין ביו"ט ממתין עד המועד שיהא עושה סעודה אחת למועד ולנשואין ע"כ וא"א בעושה בערב הרגל עושה הסעודה ביום מאי צריך הגמ' לומר משום דלחד יומא לא משהי אינש ת"ל כיון דעיקר סעודה אינו אלא חד יומא ומאי ירויח שיעשה סעודה בערב הרגל הא בערב הרגל אין עושה סעודת יו"ט והלא סעודת יו"ט הוא בלילה והו"ל לגמ' לתרץ דלמ"ד משום פרי' ורבי' לא ימתין עד ערב הרגל כי לא ירויח כלום כשעושה סעודה ביום א"ו מוכח שעושה הסעודת נשואין בלילה א"כ ס"ד דימתין עד ערב הרגל כדי שיעשה סעודה אחת בלילה למועד ולנשואין והטעם נר' שמותר לעשות הסעודה בלילה דאית' בסוכה דף מ"ח ע"א ובפסחים דף ע"א ע"א דליל יו"ט הראשון אין מחויב בשמחה ועי' ברמב"ם בפ"ב מהל' חגיגה הל' י"ג שכתב הכ"מ ולח"מ בפשיטות שלילה הראשון אינו מחויב בשמחה ע"ש:

תוכן העניינים

דברי צבי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה