דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן תקמב
במועד קטן דף י"ב ע"א פי' רש"י בד"ה שרשויי כו' ולא קחשיב מלאכה וכן פי' רש"י במתניתין דף י"ח ע"ב ד"ה לעצמו דדרך שכירות הוי חשיב מלאכה ע"ש נראה לי כוונת רש"י דוודאי איירי שעשה מלאכה גמורה המותרת לעשות בחוה"מ וע"י שנוטל שכר הוי מלאכה אסורה כמ"ש הרא"ש בפ"ב דין ל"ד דאסור בשכר אפילו מלאכה המותרת במועד דכעובדא דחול דמי':
שם הרב"י כתב בשם נמוקי יוסף שכתב בשם הרמ"ה דהא דשרי למכתב בשכר כיון דאישתרי הלואה אישתרי נמי אגרא לצורך הסופר אבל מידי אחריני דאסור אע"ג דל"ל לסופר מה יאכל אסור ותמה הנמוקי יוסף דשכר פעולה סתמא שרינן ועוד דאמרי' גבי י"ד דלא שרי' אלא ג' אומניות כו' ומכל זה משמע היתר פעולה בכל מלאכות עכ"ל ועיינתי בנמוקי יוסף וראיתי שמביא ראי' מרש"י דף י"ג ע"א ד"ה משום צורך יו"ט וה"ה אם אין לו מה יאכל דאין צורך יו"ט גדול מזה ע"ש ולפענ"ד צ"ע למה צריך הנמוקי יוסף להביא ראי' דלא כהרמ"ה מרש"י הא שפיר מוכח מגמ' שם דבאין לו מה יאכל מותר כל המלאכות דהא פריך הגמ' ואי ס"ד שכר פעולה שאין לו מה יאכל שרי כל מלאכות נמי לישתרי ע"ש וע"כ מה דקאמר כל מלאכות היינו המלאכות האסורות במועד דהמלאכות המותרות במועד פשיטא דמותרין בארבעה עשר א"כ ש"מ דאין לו מה יאכל מותר אפי' במלאכות האסורות ודברי רש"י שם שכתב אם אין לו מה יאכל דאין צורך יו"ט גדול מזה עכ"ל אין מובן לי דהא משום צורך יו"ט קאי על ארבעה עשר ובחוה"מ משום טרחא א"כ היה לו לרש"י לומר דאין לו מה יאכל הוי פסידא ולהכי שרי כדאית' בגמ' במקום פסידא שרי: