דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן תקלז
מג"א ס"ק ב' שלא כו' לא פלוג. וצ"ע דבמועד קטן דף ד' ע"א וקמיפלגי בדר' זירא ופי' רש"י ר' אלעי אמר ר"י דאמר גזרי' מי גשמים אפי' היכא דלא פסקי אטו מי קילון מדקאמר רב אשי מי גשמים לידי קילון אתי מכלל דר"י אסר אפילו דלא אתי לידי מי קילון ל"ל דרבי זירא ע"ש וכיון דנקט מג"א בס"ק א' מפני שסופן לדלות היינו כרב אשי מי גשמים אתי למי קילון משמע בלא פסקו מותר דלא גזרינן וכאן כתב מג"א אפילו אית בהו הרבה מים שלא יבוא לדלות גזרי' דלא פלוג:
שם ס"ק ח' כדי כו' שאפשר שיאכל כו'. ולפענ"ד אפשר לתרץ דהטור כתב ואם עושה כדי לצוד דגים מותר אע"ג שסוף סוף גם השדה שותה ע"ש ולהכי לא מקילינן הכא רק כשרוצה לאכלן דהא נעשה מלאכה שמשקה השדה אבל בסי' תקל"ג שלא נעשה מלאכה אחרת חוץ הצידה מותר ומקילין כשאפשר שיאכל מהן:
שם ס"ק י"ד שלא כו' צ"ע דבסי' רנ"ב כו'. ולפענ"ד נראה לתרץ דהרב"י כתב בשם נמוקי יוסף דהא דמותר בחוה"מ ליתן שכר היינו אם הא"י בא מאליו לדייר אף כי דעתו ליטול שכר מותר להניחו וליתן לו אחר המועד שכר מיהו לומר לא"י עבוד ויהבנא לך שכר לאחר המועד אסור עכ"ל וזה כונת הש"ע ובלבד שלא ישכירנו ולפ"ז ע"כ צריך לומר דמה דאמרי' ביו"ט שלא יתן לו שכר דהיינו אם יודע שא"י יתבע שכר נמי אסור דאי בקצץ לו שכר אף בחוה"מ אסור א"כ בכה"ג כשדעתו ליתן לו שכר ולא פירש שיתן לו שכר גרע מעושה בחנם כמ"ש מג"א בסי' רמ"ז ס"ק ז' וס"ק ח' ע"ש במחה"ש בס"ק ח' שכתב בפירוש כן ע"ש: