דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן תקלא
ט"ז ס"ק א' מצוה כו' כדי שלא יכנוס כו'. לפענ"ד אפשר מדנקט בש"ע מצוה לגלח בעיו"ט ולא נקט כדברי הטור מצוה לגלח קודם יו"ט משום דכתב מג"א ברסי' ר"ס שמצוה לגלח בע"ש ולא ביום ה' ע"ש ה"נ מצוה לגלח בעיו"ט ולא קודם עיו"ט:
שם מג"א ס"ק ב' אנוס כו' לא הי' להם אומן כו' כתב הרב"י וז"ל הרי"ף והרמב"ם והרא"ש השמיטו הא דבעי ר' זירא במועד קטן דף י"ד ע"א אומן שאבדה לו אבידה ערב הרגל דאזלי' לחומרא ויש לתמוה על הרמב"ם והרא"ש שכתבו מלאכת חוה"מ דרבנן למה לא פסקו לקולא עכ"ל ולפ"ז קושיא זו קשה על הרב"י דהא גם הוא פסק מלאכת חוה"מ דרבנן כמו שכתב מג"א בסי' תק"ל א"כ אמאי לא פסק האיבעי' דר"ז לקולא דהא מדלא כתבה האיבעי' בש"ע משמע דפסק לחומרא כמ"ש הרב"י ע"ש הרי"ף והרא"ש והרמב"ם ומדנקט מג"א ואפי' לא היה להם אומן אסור דבזה כתבו תוס' שם בד"ה אומן דפשיטא דאסור ולא מיבעי' לי' לר"ז ע"ש משמע דבאומן שאבדה לו אבידה אזלי' לקולא משום דמלאכת חול המועד דרבנן: שם צ"ע ברש"י במועד קטן דף י"ז ע"ב בד"ה סבר כרבנן דאמרי לא אמרי' מקצת היום ככולו כו' ולא הוי אנוס כו' להכי אינו מגלח במועד עכ"ל משמע מדברי רש"י דלהכי לא מגלח בחול המועד מפני שלא היה אנוס קודם הרגל וצ"ע הא בלא זה אינו יכול לגלח דהא לא שלים השבעה קודם הרגל ולא בטל ממנו גזירת שלשים דהא לא אמרי' לרבנן לענין זה מקצת היום ככולו כמ"ש תוס' בד"ה ותנא דידן דדוקא כשחל שמיני בשבת ערב הרגל דשלים אבלות קודם יו"ט מודים רבנן דמקצת יום ככולו דמגלח בע"ש אבל כשחל שביעי בשבת ערב הרגל לא שלים אבילות קודם הרגל:
שם קשי' לי דהא דאסור לגלח לכל אדם במועד אמרי' במועד קטן דף י"ד ע"א דילפי' מאנשי משמר דאסורין לגלח כדי שלא יכנסו למשמרתן כשהן מנוולין ה"נ כדי שלא יכנסו לרגל כשהן מנוולין ע"ש א"כ נימא נמי דכמו דאנשי משמר מותרין בחמישי לגלח לכבוד שבת ה"נ יהא כל אדם מותר לגלח במועד לכבוד יו"ט אחרון או לכבוד שבת שחל בתוך הרגל: