אור ברסלב
דברי צבי סימן תקיח

דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא

סימן תקיח

סימן תקיז

מג"א כתב ב"י כו' ותימה דבפסחים כו'. כתב מחה"ש ודבריו תמוהים דע"כ לא כתב מ"מ דמביום השבת ממעטים הבערה ביו"ט אלא לב"ה דא"ל מתוך אבל ב"ש דל"ל מתוך גם גבי הבערה ע"כ לא דרש ביום השבת למעט יו"ט ומוקים לי' לדרשא אחרינ' וא"כ מאי קשי' למג"א לר"ע הא גם ר"ע ל"ל מתוך כב"ש ותירוצו דחוק קצת גם מה שכתב מחה"ש שם דמקשה דלמ"מ דכתב דממעט הבערה מביום השבת א"כ הותרה הבערה ביו"ט לגמרי ולא בעינן צורך קצת וא"א הבערה מותר משום מתוך צריך צורך קצת ומתרץ המחה"ש דהרמב"ם ס"ל כרש"י דגבי מתוך מותר מן התורה לגמרי וא"צ צורך קצת אלא מדרבנן ולפענ"ד עדיין קשה דלהמ"מ דהבערה ביו"ט מותר מקרא דיום השבת א"כ אין ענין למתוך כלל דמתוך אמרי' כשם שמותר לצורך אוכל נפש הותרה לגמרי אבל הבערה שאין מותר לצורך אוכל נפש כמ"ש המ"מ רק שמותר ממיעוט דביום השבת אבל לא מטעם מתוך ונר' לפענ"ד שקושי' מחה"ש על מג"א שמקשה דהמ"מ לא כתב המיעוט דביום השבת רק לב"ה דסבר מתוך אבל לא לב"ש לק"מ דוודאי גם ב"ש סבר המיעוט דביום השבת דאל"כ כיון דהמ"מ כתב דההוצאה והבערה הי' מן הדין נאסרים כמו כתיבה ואריגה דהוצאה אין מתקן האוכל והבערה אין נעשה באוכל עצמו אלא שבהוצאה אמרי' מתוך כיון שעכ"פ נעשה באוכל עצמו והבערה מותר ממיעוט דביום השבת כמ"ש מחה"ש וא"א דב"ש ל"ל המיעוט דביום השבת א"כ נאסר הבערה לב"ש אפי' לצורך אכילה כמו כתיבה ואריגה ובנין ולפענ"ד נר' לתרץ קושי' מג"א דכונת המ"מ כיון דהבערה הי' מן הדין לאסור אפי' לצורך אוכל נפש כמו כתיבה ואריגה ובנין אמרי' כיון דכתיב לא תבערו גו' ביום השבת מכלל ד ביו"ט שרי לא אמרי' שהותרה הבערה לגמרי אפי' שלא לצורך זה לא אמרינן דכיון דבלאו הקרא דביום השבת הי' אסור הבערה אפי' לצורך אתי קרא דביום השבת לומר דהבערה ביו"ט מותר דהיינו דהבערה הוי כמו שחיטה אפיי' ובישול שמותרים לצורך וכיון דידעינן ע"י קרא דביום השבת דהבערה דינו כמו שחיטה כו' ממילא אמרי' לב"ה מתוך גבי הבערה כמו בשאר מלאכת אוכל נפש ולב"ש הוי הבערה ג"כ כשאר מלאכת אוכל נפש שמותר לצורך ולא אמרי' מתוך ולפ"ז ניחא דגם ב"ש א"ל המיעוט דביום השבת אע"ג דבביצה דף י"ב ע"א משמע דאי ממעטי' הוצאה מקרא ולא תוציאו ביום השבת בשבת אין ביו"ט לא דהוצאה מותר לגמרי אפי' שלא לצורך כלל ע"ש שאני הוצאה דבלא קרא דביום השבת נמי מותר לצורך כמ"ש המ"מ לפי שהוצאה היא באוכל עצמו ולכן שפיר אמרי' דכיון דממעט קרא ביום השבת הוצאה דמותר אפי' שלא לצורך כי ההיתר הוצאה לצורך ידעינן בלא קרא אבל הבערה דבלא קרא דביום השבת הי' אסור אפי' לצורך אמרי' דהקרא ביום השבת אתי להתיר הבערה לצורך:

שם ט"ז ס"ק ג' אלא כו' אלא דק' למה פסקו כו' ולפענ"ד נראה דלפמ"ש מג"א בסי' ש"ח ס"ק ל"ז בשם הריב"ש דדוקא קוץ שאינו נראה מותר ומקשה מג"א משפוד דהכא דשרי לטלטלה כו' ע"ש ונר' לי דקושי' א' מתורץ בחברתה דלהכי הכא בשפוד אסור לטלטלו בטלטול גמור לפי שהשפוד נראה ואינו שרי רק לשמטו בטלטול מן הצד אבל שם בקוץ דמיירי שאינו נראה מותר לטלטל טלטול גמור:

שם מג"א ס"ק ז' המחה"ש מקשה על המג"א שהעתיק דברי המהרש"ל על המחבר דמהרש"ל קאי לדעת הר"א מבורגיל והמחבר פסק בסי' ש"ח לאסור בשל עליה בשבת וזה כדעת ר"ת דלהר"א מבורגיל מותר בשבת אפי' בעלי' ע"ש ולפענ"ד נראה דלפמ"ש מג"א בסי' ש"ח ס"ק ל"ח דלהכי אסור לטלטל סולם של עלי' שאין עליו תורת כלי בוודאי גם להר"א מבורגיל אסור דהא הר"א מבורגיל לא אמר רק היכא דאסור משום דמחזי להטיח גגו בזה סבר הר"א מבורגיל דבשבת מותר לפי שאסור להוציאה לחוץ אבל היכא דמוקצה שאין תורת כלי עליו פשיטא דהר"א מבורגיל מודה דאסור ואינו מותר רק בשל בית: שם ס"ק י' תיבנא כו' אלא ממאכל בהמה כו'. לפענ"ד צריך לומר דגם מלגבל טיט נמי אקצי' שגם התבן כשהי' יפה קודם שנעשה תבנא סרי' עושים התבן בטיט לגבלו דא"א דתבן יפה אין נותנים בטיט ולא אקצי' התבן רק ממאכל בהמה שעומד לכך בשעה שנאצר א"כ מאי פריך הגמ' בביצה דף ל' ע"א תבנא סרי' הא חזי לטינא דכיון דמעיקרא כשאצר לא חזי לטינא א"כ לא הקצה דעתו למה שראוי עתה לטינא ולהסקה א"כ מותר להסקה אע"ג שראוי גם לטינא מ"מ לא הוי מוקצה כיון שלא הקצה אלא ממאכל בהמה כמ"ש תוס' שם ד"ה התם א"ו צ"ל דגם מטינא הקצה כי גם תבן יפה נוטלים לגבל הטיט: שם ס"ק י"ג דעתו כו' עסי' תרל"ח. וכתב מחה"ש דבסי' תרל"ח אפי' סוכה דמצוה עצים סמוכים לה מותרים ולא כתב דעתו עליו כמ"ש כאן עכ"ל וצ"ע דהרב"י כתב פה דהיכא דסמך לדופן או שזרק על הסכך כו' ה"ה דבסוכה של מצוה נמי שרי' ומיהו אפשר דמדרבנן מיהא אסירי משום מוקצה כמו שאסרו היותר על כדי הכשר סוכה עכ"ל ועי' בט"ז סס"ק ו':

שם ואפשר דס"ל דעשוי לכבות יותר כו'. עי' מה שכתבתי בסי' רע"ט במג"א ס"ק ו':

תוכן העניינים

דברי צבי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה