אור ברסלב
דברי צבי סימן תקא

דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא

סימן תקא

סימן תצט

מג"א ס"ק ב' וקרובה כו' ויש בו תואר כלי כו' לכאורה צ"ע דהא לא דמי דבנשבר בעיו"ט ויש בו תואר כלי שראוי להשתמש בשבר הזה כמ"ש מחה"ש א"כ הוי מעיו"ט כלי לתשמיש זה ובנשבר ביו"ט הוי שבר כלי שאין ראוי להשתמש בו עוד אבל בקורה רעועה מעיו"ט הוי שבר כלי מעיו"ט וצ"ל דמג"א מדמה דבכלי הנשבר מעיו"ט וראוי להשתמש בשמוש קל אבל לא בעיקר שמוש במה שהי' משתמש שהיה הכלי שלם ה"נ הקורה רעועה היה ראוי עוד בעיו"ט להחזיק הבנין רק שאינו חזק כ"כ כמו שהיה שלם:

שם ס"ק ג' גדולות כו' דהוי מכשירין כו'. ונראה דלמה שכתב המג"א בריש סי' תקי"ח בשם הה"מ דהבערה הוי כמו אוכל נפש דכתיב ביום השבת בשבת אין ביו"ט לא להכי מותר נמי הבקוע ע"ש:

שם דהא הר"ן כתב דהוי כאוכל נפש כו'. פי' מחה"ש דהבערה דמדורה לא הותרה כ"א מתוך שהותר הבערה לאוכל נפש ממש אבל הבקוע להמדורה לא הוצרך לטעם מתוך כ"א בהבערתה ע"ש ולפענ"ד קשי' דאע"ג דהמדורה כאוכל נפש שנהנה מהמדורה עצמה מ"מ כיון דלא הותר כ"א מתוך א"כ כ"ש הביקוע לצורך המדורה דוודאי דלא הותר כ"א ע"י מתוך כי אם לא הותר המדורה לא היה ניתר הבקיעה וא"כ פיר מקשה מהרא"י על הר"ן דהאיך כתב הר"ן דכיון שלבקען למדורה שרי מותר נמי לבקע לצורך בישול משום מתוך דהא לא אמרי' מתוך רק משום שהותר לאוכל נפש הותר נמי שלא לצורך אבל לומר דמתוך שהותר בדבר שהותר ע"י מתוך הותר נמי בדבר אחר לא מצינו ללמוד העיקר הביקוע באוכל נפש מהביקוע במדורה שהותר רק ע"י מתוך: שם ס"ק י"ג שלמים כו' ה"ה סתירה כו'. צע"ק דלמה שכתב בריש סי' תקי"ח דרק בהבערה אמרינן מתוך משום דכתיב בהבערה ביום השבת וממעט יו"ט א"כ מלאכת הבערה קיל ביו"ט מסתירה:

שם ס"ק י"ד אין כו' הו"ל נולד כו'. מ"ש בהגהה הנדפס בצד דהמג"א לא דק דאנן קי"ל כר"ש כו' הם דברים תמוהים כמו שכתבתי ג"כ בסי' תצ"ט דהא ביו"ט פסקינן כר"י כדאי' בש"ע במקומות רבות בהל' יו"ט ובסי' זה סעיף א' שאין מבקעין בהיתה רעועה מעיו"ט ובכל סימן זה דמוקצה אסור: שם ס"ק ט"ו עם האגוזים דאין מוכנים להסיק כו'. צ"ע דהא בהאגוזים שאכלם ביו"ט פסקי' דאסור להסיק בקליפיהם דמאתמול היו עומדים לאדם כמ"ש מג"א ס"ק י"ד אע"ג דקליפי אגוזים אין ראוין למאכל אדם צריך לומר כמ"ש תוס' בשבת דף כ"ט ע"א בד"ה אכלן לענין גרעיני תמרים דחשיבי כאוכל עצמו עד שיאכל התמרים ע"ש וה"נ בקליפי אגוזים חשיבי כאגוזים עצמן עד שיאכל אגוזים א"כ קשה דפסק רמ"א דאין להסיק עם האגוזים עצמן דאין מוכנים להסיק ואם הם בקליפה מותר להסיק צריך לומר כמ"ש הרב"י כשהן בקליפיהן האוכל מוכן להסיק אגב הקליפה ע"ש א"כ צריך ע"כ לומר דהקליפין היו מוכנים להסיק מעיו"ט ואגוזים עצמן היו מוכנים אגב הקליפין ג"כ להסיק ובאכלם ביו"ט פסקי' דאין מסיקין בקליפין בשביל שלא היו מוכנים מעיו"ט להסיק ויש סתירה מני' ובי':

שם ס"ק ט"ז ולפידים כו' אלא ע"כ כמ"ש כו'. צ"ע דגם לתירוץ הד"מ דהכנה גרועה מפני שכבר היה בעולם כמו שפי' מחה"ש ולא גזרי' ביו"ט דעלמא משום יו"ט לאחר השבת נמי ניחא דצ"ל בעצים שנשרו ביו"ט משום שמא יעלה ויתלוש דהא העצים היו בעולם ולא גזרי' ביו"ט משום יו"ט אחר השבת ועל גוף הסברא שכתב מג"א דבין יו"ט לשבת לא טעו אינשי שאם מתירין לו להדליק מה שכבה היום ביו"ט לא יתיר לעצמו להדליק מה שכבה בשבת אף שהוא מעם הארץ שאינו יודע מענין הכנה כמ"ש גבי ביצה מ"מ לא יתיר לעצמו כי יחשוב שמא אסור בכבה בשבת ויבוא לשאול וקשי' לי דבביצה דף ד' ע"ב אמר ר"י עצים דלא חזי ליומי' אי שרי ליה למחר אתי למימר ביומו נמי שרי כו' ע"ש אמאי לא אמרי' נמי שאף שמתירין לו מאתמול לא יבוא להתיר לעצמו מבו ביום והתם סברא הוא שיחשוב שמה שמותר מאתמול לפי שנפל קודם יו"ט כמו עצים שנשרו כמה ימים קודם יו"ט ולא יתיר לעצמו לנשרו היום עד שיבוא לשאול א"ו מוכח שטעו אינשי בין שבת ליו"ט ואדרבה משמע שם דאמרי' דטעי רק ביש לאינשי הוכחה אז אמרי' מידע ידיע כמו דאמרי' בביצה משום דביומא נמי חזי' לגומעה אבל בדליכא לאינשי הוכחה אמרי' דטעי גם בין יו"ט לשבת ומ"ש מחה"ש דלדברי מהרש"א בביצה דף ד' ע"א בתוס' ד"ה אלא בהכנה כו' דדוקא ביצה יש בו הכנה ביו"ט אחר השבת דמאתמול גמרה לה אבל בעצים ליכא הכנה רק משום שאם נשרו ביו"ט אסורים משום שמא יעלה ויתלוש ולכן בנשרו בשבת אסור ביו"ט שלאחריו דאם נתיר ע"י שנשרו בשבת הוי שבת מכין ליו"ט אזדא לי' ראיית מג"א עכ"ל ולפענ"ד בוודאי לא נעלם ממג"א דברי מהרש"א אבל דברי מהרש"א הם בתירוץ שני של תוס' שם דהכנה כה"ג הוי מדרבנן וכן כתב מהרש"א שם בפירוש דברי הר"ן דהכנה זו אינה דאורייתא וכתב מהרש"א דזה ג"כ כוונת הרי"ף דעצים שנשרו בשבת שאסור ביו"ט משום הכנה הוי ג"כ הכנה דרבנן ע"ש וזה הוא כתירוץ ד"מ דהוי הכנה גרועה דלאו הכנה דאורייתא אבל מג"א מתרץ אפי' את"ל דהוא הכנה דאורייתא אפ"ה לא גזרי' ביו"ט משום יו"ט אחר השבת דבין שבת ויו"ט לא טעו אינשי וע"ז כתב מג"א דאל"כ קשה דלהסוברים דבעצים שנשרו הוי הכנה דאורייתא ל"ל טעמא שמא יעלה ויתלוש הול"ל משום גזירה יו"ט אחר השבת:

תוכן העניינים

דברי צבי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה