אור ברסלב
דברי צבי סימן תצז

דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא

סימן תצז

סימן תצו

ט"ז ס"ק ב' אפי' כו' לפי שהן מוקצין כו'. צ"ע דהרב"י כתב לתרץ קושי' הה"מ על הראב"ד והרשב"א מסוכר אמת המים דביבר שאני שהם רחבים הרבה ואע"פ שאין צריך מצודה לצוד הדגים מ"מ כיון שהם מכוסים מן העין הם נשמטים והלכך לא חשיבי כנצודים כו' ע"ש וזה הוא נמי כונת רמ"א מ"ש שאינם מחוסרים צידה היינו שאין צריך מצודה:

שם מג"א ס"ק ב' דגים כו' ועסי' שכ"ד סי"ג. פי' מחה"ש כמו שם דמותר לעמוד גבי בהמתו ע"ג המוקצה כיון דא"ל הכירא ה"ה הכא ל"ח להני חששות כיון דא"ל הכירא ע"ש וצ"ע דתוס' בביצה דף כ"ג ע"ב ד"ה ואין נותנין כו' דאע"ג דבשבת לא גזרי' ביו"ט דאוכל נפש מותר גזרי':

שם ס"ק ג' אפי' שרצו חכמים להחמיר כו'. וכ"כ תוספות ישנים בביצה דף ג' ע"ב דמוקצה חמירה והוי כעין דאורייתא וצ"ע בש"ך ביו"ד בדיני ס"ס בסי' ק"י אות י"ח שכתב דספיקא דרבנן לקולא משום דבספיקא לא גזרו כגון נולד או מוקצה ע"ש:

שם ס"ק ו' היא כו' אבל פשיטא דשייך בדגים צידה כו' דברי מג"א צ"ע דהא גם תוס' בשבת דף ע"ה ד"ה הצד כו' כתבו דבירושלמי משמע דצד חלזון לא מחייב משום צידה ע"ש גם מ"ש מג"א דקצירה אסורה ביו"ט אינה ראיה דאף צידה אסור ביו"ט משמע מדברי המג"א דצידה אסור לא מטעם קוצר אלא איסור בעצמו משום צד צ"ע דהא בביצה דף כ"ג ע"ב כתבו תוס' בד"ה אין צדין כו' דצידה אסור משום דדמי לקצירה משמע דצידה רק אסור ביו"ט משום קצירה ולא משום צד ובתוס' פ"ק דביצה דף ג' ע"א סד"ה גזירה כתבו בשם הירושלמי דשאר מלאכות קודם הלישה אסור מדכתיב יאכל לכל נפש ושמרתם את המצות ובירושלמי יש מיעוט אחר אך שלא לקצור וכ"כ הרא"ש והר"ן ריש פרק אין צדין ע"ש א"כ משמע דרק מלאכות הללו אסורות אבל לא שאר מלאכות ולהכי הוצרך הירושלמי לאסור צידה משום קצירה:

שם ס"ק ט' שמחוסרין כו' וע"כ איירי במקורה כו'. לפענ"ד משמע בגמ' כדעת מ"ב דהא בביצה דף כ"ד ע"א אית' השתא דאתית להכי חי' אחי' נמי ל"ק הא בביבר קטן כו' וא"א דגם בעופות במקורה צריך נמי ביבר קטן מאי קאמר הגמ' חי' אחי' ל"ק הא בביבר קטן דמשמע דהשתא נחית הגמ' לחלק בחי' בין ביבר גדול לקטן ומתניתין דצדין חי' מיירי בביבר קטן הא גם בעופות נמי צריך לאוקמי המתניתין בביבר קטן א"ו דסבר הגמ' דבעופות מהני מקורה אפי' בביבר גדול גם קשה לפמ"ש המג"א על הרמב"ם שכתב המבריח עוף לביבר גדול פטור דע"כ איירי במקורה דבאינו מקורה אפי' לביבר קטן פטור דהא יכול לברוח לחוץ א"כ לדברי מג"א הוא פשיטא דבאינו מקורה דלא הוי צידה אפי' בביבר קטן א"כ קשה דגמ' אוקמ' לברייתא דאין צדין עופות בביבר שאינו מקורה דקשה מאי צריך הבריתא לאשמעי' דאין צדין מביבר שאינו מקורה והוא פשיטא דהו"ל לגמ' לתרץ דברייתא נמי מיירי במקורה ובביבר גדול וע"ש במהרש"א:

שם ס"ק י"א אסור כו' א"נ משום שעבידי להשמט כו' צ"ע אמאי לא קאמר דבכלובן עבידי לרבויי דהא בביצה דף כ"ד ע"א אמרי' דגם אוזין עבידי לרבויי רק היונים נשמטין גם בכלובן ע"ש:

שם ס"ק י"ב שאינם מפריחין כו' אבל המ"מ כו', והרא"ש בפ"ק דביצה דין ט"ו כתב נמי דמה דאמרי' בדף כ"ד הצד יוני שובך חייב מיירי בגדולים ומתניתין דזימן שחורים מיירי בקטנים ע"ש וצ"ע דבדף י"א ע"א פריך הגמ' ה"ד אילימא במפורחין איכא למימר הנך אזלו כו' ופי' רש"י מפורחין גדולים ופורחים למרחוק ע"ש דקשה האיך ס"ד דאיירי במפורחין א"כ בלאו איסור הכנה יש איסור צידה והגמ' מקשה רק מטעם איסור הכנה דקאמר הנך אזלו לעלמא:

שם ס"ק י"ג לא סגי ואע"ג דבדרבנן יש ברירה כו'. צ"ע דהא דפסקי' דבדאורייתא אין ברירה ובדרבנן יש ברירה משום דמספקי' אם יש ברירה או אין ברירה ולכן מחמירי' בדאורייתא מחמת ספק לומר אין ברירה ומקילין בדרבנן יש ברירה וא"כ הכא גבי מוכן ביו"ט דהולכין בספיקו לחומרא אע"ג שהוא דרבנן א"כ ה"ה דצריך להחמיר ולומר אין ברירה ואפשר לתרץ כמו שכתב מג"א בשם ת"ה בס"ק ד' גבי א"י מסל"ת כיון דא"י מסל"ת לאו לגבי יו"ט אתמר אלא כללא הוא בכל התורה דבמילי דרבנן נאמן ולהכי נאמן גם ביו"ט ב' מפני שהוא דרבנן א"כ ה"נ דהא דאמרי' בדרבנן יש ברירה לאו לגבי יו"ט איתמר אלא בכל מילי דרבנן אמרי' גם גבי יו"ט באיסור מוכן יש ברירה וצ"ע:

שם פ"ק י"ח להפשיטה כו' אבל הפשט הוא דאורייתא וכתב הגהות רע"א ומה"ט ניחא הא דמותר להפשיט קודם הבדיקה ולא חיישי' לטרפה כמו דאסור לאכול קודם בדיקה היינו דהפשט רק דרבנן דמדאורייתא אזלי' בתר רוב כשרות ומתירים סופן משום תחלתן ע"ש ולפענ"ד עדיין קשה דהא ידענא דשכיח טריפות כמ"ש מג"א בס"ק י"ט ומרוב בהמות הנשחטים אין אוכלים ממנה ובוודאי מבהמה שלא יאכל ממנה אע"ג שמדאוריית' כשירה ההפשט אסור מדאורייתא כיון שאין אוכל ממנה:

שם סעיף י"ד צ"ע ברש"י ביצה דף כ"ה ע"א ד"ה ומצא לפני הקן שאסורים כדמתרצינן בפ"ק שהיו ב' קנין כו' דקשה דהא דאוקמ' שם בב' קנין זו למעלה מזו היינו כדי שלא תהי' סיוע לר' חנינא דרוב וקרוב הלך אחר הרוב ע"ש אבל למאי דקיי"ל כר' חנינא לא צריך לאוקמי בב' קנין כמו שכתב הט"ז:

תוכן העניינים

דברי צבי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה