דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן תצה
מג"א ס"ק א' חוץ כו' כיון כו'. פי' מחה"ש דהמג"א מתרץ קושי' הרב"י על הטור דבביצה דף ל"ז ע"א מקשה הגמ' על המתניתין דאין בין יו"ט לשבת ממתניתין דמשילין ומתרץ הגמ' דמתניתין דאין בין כב"ש ומתניתין דמשילין כב"ה למה העתיק הטור לשון דאין בין כו' ומתרץ מג"א דהטור הוסיף תיבת מלאכת לכלול גם משילין המלאכה בדבר שהוא אוכל נפש ודקדק לכתוב אוכל נפש דדוקא אוכל נפש התירו טרחא משום פסידא כדתנן משילין פירות אבל אוירא דלבני שהם מוקצים נהי דמותר לכסותן אבל לשלשלן אסור ע"ש וצ"ע דהא אכתי קשה אמאי נקט הטור דוקא מלאכת אוכל נפש הא כל דבר שאין מוקצה כגון בגדים וכלים נמי מותר לשלשלן ועוד צ"ע דבסי' של"ח כתב הטור דעת רש"י דבשבת אסור לכסות אוירא דלבני וכן בסי' תקכ"א כתב הטור דעת רש"י דבשבת אסור לכסות וביו"ט מותר וכאן סתם הטור דאין בין יו"ט לשבת ולדעת רש"י הפרש בין יו"ט לשבת דבשבת אסור לכסות וביו"ט מותר:
שם ס"ק ג' המח"ש מביא כאן תוס' מגילה דף ז' ע"ב ד"ה כאן ומ"ש מהרש"א שם ולפענ"ד צריך ביאור לדברי המהרש"א שתוס' מסקי שם דאוכל נפש המתקלקל מעיו"ט מותר לעשותו ביו"ט אבל באינו מתקלקל אסור לעשותו ביו"ט ומכשירין דלא מתקלקל יש לחלק היכא דאפשר ללא אפשר ע"ש משמע מדבריהם דאוכל נפש ומכשירים שוים לגמרי דהא אוכל נפש המתקלקל הוי כמו מכשירים שא"א לעשות מעיו"ט וכתב המהרש"א דודאי מסברא נימא דלא התירה אוכל נפש אלא בדבר המתקלקל אבל מכשירין דלא שייך בי' מקלקל ואי לאו מיעוטא דהוא הוי שרינן מכשירין בכל גוונא מדכתיב לכם כו' ע"ש ולכאורה תמוה דהא באוכל נפש דיש סברא להתיר יותר ממכשירי' אפ"ה אמרי' מסברא דאסור דבר שאינו מתקלקל ולא צריך לכתוב מיעוט וגבי מכשירים דגריעים מאוכל נפש צריך דוקא מיעוט ואם לא כתוב מיעוט הוי אמרי' מסברא דמותר אפי' באפשר לעשותו מעיו"ט דהוי כמו באוכל נפש אינו מתקלקל לכן נר' דכונת המהרש"א דוודאי מסברא אמרי' דכיון דהתורה אוסר מלאכה ביו"ט כמו בשבת ומתיר מלאכת אוכל נפש משום שמחת יו"ט בוודאי לא הותר רק דבר המתקלקל כי דבר שאינו מתקלקל אם נעשה מעיו"ט ליכא בזה מניעת שמחת יו"ט דהא יוכל לעשות מאתמול אבל כיון דכתיב לכם ור' יהודה דריש לכם לכל צרכיכם הוי אמרי' שהתורה מתיר באוכל נפש אפי' באינו מתקלקל מעיו"ט וה"ה מכשירים מותרים בין אפשר לעשותו מאתמול או לא אפשר אבל כיון דכתיב הוא דממעט מכשירין שאפשר לעשותו מעיו"ט א"כ גם באוכל נפש יוכל להשאיר בסברא חיצונה דאינו מותר רק דבר המתקלקל דע"י מיעוט הוא ידעינן דלכם אין מרבה הכל רק שמרבה מכשירים דלא אפשר לעשות מאתמול:
שם ס"ק ז' לדבריהם אין זו מדוקדק כו'. כתב בהגה למטה כל דהוא מדוקדק עד אשר הדק היטב והפירוש מ"ש מהרמ"א אבל נולד אסור שאינו ראוי למאכל בהמה כו' ולפענ"ד תמוהין דבריו דהא וודאי גם מוקצה שאינו ראוי למאכל בהמה אסור לר"ש וכמ"ש הרא"ש בשבת פרק נוטל דין ב' דכל מידי דלא חזי לא למאכל אדם ולא למאכל בהמה לא שרי ר"ש וכן הרב"י בריש סי' ש"ח כולל דבר שאינו מאכל אדם ולא מאכל בהמה ואבנים כו' וגרוגרות וצמוקים ע"ש א"כ ר"ש דמודה בגרוגרות וצמוקים ה"ה בכל דבר מוקצה דלא חזי ע"ש וכן כתב הרב"י בהדי' בסי' ש"י דר"ש מודה בצרורות כו' וכל דבר שאינו כלי ולא אוכל ע"ש וכן משמע בהדי' בשבת דף מ"ו ע"א ע"ש ברש"י ותוס' ד"ה דנפטא ע"ש א"כ אי מיירי רמ"א כמו שסובר בעל הגה בדבר שאינו ראוי למאכל בהמה א"כ אמאי נקט רמ"א דוק' נולד אסור הא גם מוקצה אסור כשאינו ראוי למאכל בהמה א"ו דמיירי בכל נולד:
שם סעיף ב' אסרום חכמים. הגהות רע"א מקשה לפוסקי' דאסור רק מדרבנן מיבמות דף קי"ד ע"א מפרק כלאחר יד ביו"ט דאיסור לאו ל"ג אמאי לא קאמר יו"ט דאיסור דרבנן דד"ת מותר משום אוכל נפש וצלע"ג עכ"ל ולפענ"ד אפשר לתרץ דהפוסקי' דסברי דכל הני אסור מדרבנן מפרשים הסוגי' דיבמות שם כמו שכתבו תוס' שם ד"ה שבת דאיכא דמפרש דבצער בהמה איירי ע"ש ובשביל בהמה וודאי המלאכה אסור' מדאוריית' כמו דפסקי תוס' ורי"ף ורא"ש בביצה דף כ"א כר' יוסי הגלילי לכם ולא לכלבים ולקמן בסי' תקי"ב סעי' ג' ומיירי שם דאדם היונק החלב אין צריך לחלב ואינו בולע אותו רק שיונק משום צער בהמה ומה שמקשים תוס' שם על פירוש זה דלמה היו יונקים והלא היו יכולין לחלוב לתוך הקדרה ע"ש נמי יש לתרץ דמיירי דאין צריך לחלב כלל ורק שעושה משום צער בהמה ואם הי' חולב לתוך הקדרה הוי מפרק כדרכו והי' אסור לעשות ביו"ט דלכם ולא לכלבים ולכן יונק דהוי מפרק כלאחר יד דמותר באיסור לאו: