דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן תצג
מג"א ס"ק ו' מקצת כו' שאין רצונו לספר עצמו כו' ולפענ"ד אפשר כיון דבע"ש מצוה לספר כדאיתא בסי' ר"ס א"כ אם יש לו שערות גדולות ואינו מספר בע"ש יראה שמתכוין לאסור:
שם אמרי' בעירובין כו' וא"כ מפני הספק כו'. צ"ע דבר"ה דף י"ד ע"ב כתב רש"י בד"ה מקולי ב"ש כו' והאוחז בחומרי שניהם כסיל בחושך הולך הוא שאינו יודע להבחין על מי לסמוך ע"ש משמע בהדי' אע"ג שהוא מסופק אינו רשאי לאחוז בחומרי שניהם וע"כ צריך לחקור וללמוד ולפסוק הלכה כחד ולא לעשות שני דברים דסתרי אהדדי וכן משמע בחולין דף מ"ג ע"ב דרבא טריף תורא דאתחיל שחיטה בתורבץ הושט וגמר בושט ומותיב מר ברי' דרבינא על רבא מהעושה חומרי ב"ש וחומרי ב"ה עליו הכתוב אומר כו' דקשה מאי מקשה על רבא דילמא הי' רבא מסופק אי הילכתא כרב או כשמואל והוי לי' להקשות כמו שמקשה ר' אבא דבין לרב ובין לשמואל שרי אבל מה שמקשה מתרי חומרי דסתרי נוכל לתרץ דרבא מסופק א"ו אע"ג דמסופק אסור לפסוק כחומרי שניהם וצע"ג בתוס' בר"ה שם ד"ה הכסיל כו' אפי' יודע כמאן הלכה כו' מדכתבו אפי' משמע שאם אין יודע הלכה בוודאי הוי כסיל אם פוסק כחומרי שניהם ואח"כ כתבו תוס' ולא בעי לשנויי דר"ע מספקא לי' הלכתא כמאן כו' משמע דאם מסופק יכול לעשות כחומרי שניהם ונראין דברי תוס' כסותרין: