אור ברסלב
דברי צבי סימן תעט

דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא

סימן תעט

סימן תעח

מג"א ס"ק ב' אחר כו' דהרי עונים אחריו כו'. פי' מחה"ש דהודו שאין השומע אומר מה שהקטן אומר וקטן אינו בר חיובא וא"י להוציא הגדול ע"ש ולפענ"ד אפשר דהקטן מחוייב בהלל זה כמו הנשים דבפסחים דף ק"ח ע"ב ת"ר הכל חייבין בד' כוסות אחד אנשים ואחד נשים ואחד תינוקות ופי' הרשב"ם ואחד התינוקות שגם הם נגאלו אר"י מה תועלת לתינוקות ביין כו' ע"ש משמע דלת"ק מחוייב התינוק כמו הגדול ולאו משום חנוך בלבד דהא הטעם משום שנגאלו א"כ הוי תינוקות כמו נשים דאמר ריב"ל שם שחייבות משום שהיו באותו נס א"כ יש חיוב גמור על התינוקות לת"ק ומשום מצות חנוך בוודאי גם ר' יהודה לא פליג דמחוייב לחנכם כמו בכל המצות אפילו במצות דרבנן דמחוייב לחנכם כמ"ש מג"א בסי' שמ"ג ס"ק ב' רק דלת"ק יש חיוב גמור על התינוקות ואפשר שזה כוונת מהרי"ל הובא בח"י סי' תע"ב ס"ק כ"ז שכתב מסוגית התלמוד משמע גם שלא הגיע לחינוך חייב בד' כוסות ע"ש דכיון דהחיוב הוא משום שנגאלו אין חילוק בין קטן לקטן ואף ששם בש"ע פוסק דרק הגיע לחינוך חייב משום דסברא הוא שחכמים לא חייבי בקטני קטנים אבל בגדול קצת חייב חיוב גמור וכיון שחייב בד' כוסות חייב נמי בהלל כמ"ש תוס' בסוכה שם בנשים ולפמ"ש צ"ע במגילה דף י"ט ע"ב דאמרי' שם דקטן אין חייב בקריאת מגילה רק משום מצות חנוך וכמ"ש תוס' שם ד"ה ור"י מכשיר כו' דהוי בקטן תרי דרבנן ע"ש ואמאי לא אמרינן דקטן חייב בקריאת מגילה כמו נשים דאמרי' שם דף ד' ע"א דנשים חייבות במקרא מגילה שאף הן היו באותו נס וקטנים שא נמי היו באותו נס:

תפ בש"ע מתחיל כו' ומברך לפניו בפה"ג כו' בספר הגהות רע"א מקשה בשם ס' גן המלך דנימא אתכא דרחמנא סמיך כמו בסי' תע"ז גבי אפיקומן ולפענ"ד אפשר לחלק דגבי טעות או ע"י דבר אחר שהוא בעצמו גורם לא אמרינן דאתכא דרחמנא סמיך כמו בסי' ר"ו סעיף ו' בירך על הפרי ונפל ונאבד וכן בסי' רע"א סעיף ט"ו קידש וקודם שיטעום הפסיק בדבור או אם נשפך הכוס דצריך לחזור ולברך כי כשברך בתחלה לא עלה על דעתו שיפסיק בדבור או שיפול הפרי או שישפוך הכוס אבל גבי אפיקומן כשבירך המוציא היה דעתו על כל הסעודה וגם על אכילת אפיקומן כמו כשאורח מברך המוציא דעתו על כל מה שמביא לו בעה"ב לכן אמרי' בברכות דף מ"ב דאתכא דריש גלותא סמכינן והח"י בסי' תע"ה ס"ק י"ד כתב בשם של"ה שלא ישיח עד אחר אכילת אפיקומן דברכת המצה צריך לכוון גם על אפיקומן עכ"ל של"ה ומ"ש הח"י לחלוק על של"ה וכתב דמותר להשיח כמו שמפסיקין בסעודה אע"ג דברכה ראשונה קאי עד גמר סעודתו והא דלא ישיח קודם הכריכה היינו משום דאיכא למ"ד דעיקר המצוה הוא הכריכה דוקא ועליה צריך לברך ע"כ לא ישיח עד הכריכה לצאת ידי כל הדעות עכ"ל צ"ע דהא רש"י ורשב"ם כתבו בפסחים דף קי"ט ע"ב דעיקר מצות מצה מה שיוצאין לשם חובה הוא מצה של אפיקומן שאוכלין באחרונה ע"ש א"כ שפיר כתב של"ה שלא ישיח בין ברכת אכילת מצה לאפיקומן דהא לרש"י ורשב"ם עיקר מצוה הוא אפיקומן:

תוכן העניינים

דברי צבי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה