דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן תעו
הכ"מ בפ"ח מהל' קרבן פסח הלכה ח' תמה על הרמב"ם שפסק כרבנן בפסחים דף מ"א ע"א דצלאו ואח"כ בשלי חייב הו"ל לפטור בצלי קדר דלא מחייב אלא לרבי דלית הלכתא כותי' ומתרץ שרבינו מפרש דלרבנן נמי חייב בצלי קדר מריבויא דובשל מבושל וכי אמרי' דאיכא בינייהו צלי קדר היינו לומר דמק"ו לא הוי משתמע אבל מובשל מבושל משתמע לכ"ע עכ"ל וצ"ע דא"כ מאי פריך הגמ' שם ורבנן האי ובשל מבושל מאי עבדי להו ע"ש וא"א דרבנן נמי ילפי צלי קדר מובשל מבושל א"כ צריך ובשל מבושל לצלי קדר ולפענ"ד אפשר לומר דהרמב"ם פוסק כרבי וסובר דרבי דמרבי מובשל מבושל בישל בשאר משקין וגם צלי קדר ה"ה דלרבי מרבינן מובשל מבושל צלאו ואח"כ בישל דלרבי מרבי' כל הבשולים ולרבנן לא מרבינן רק היכא שבישל במים אחר צלי אבל בבישל במשקין או בצלי קדר שבישל במים הנפלטין משמע כמו שפרש"י שם ד"ה צלי קדר לא מרבינן מובשל מבושל:
שם בפסחים דף ק"ז ע"ב בתוס' ד"ה דילמא כו' וקשה דאמרי' בנזיר כו' נהי דלא עביד מצוה מן המובחר כו' ולפענ"ד לא אוכל להבין כיון דעכ"פ באכילה גסה לא עביד מצוה מן המובחר ולהכי שפיר אסרי' לאכול מן המנחה קטנה כדי שיאכל מצה לתיאבון ולא אכילה גסה ויעשה מצוה מן המובחר והתו' מתרץ בשם ר"ת דתרי גווני אכילה גסה אחד שנפשו קצה ב' שאינו מתאוה והפסח שנאכל על השובע היינו שמתאוה לאכול ומקשה המהרש"א מאי פריך בנזיר שם רשע קרית לי' כו' אימא דבהך אכילה גסה שנפשו קצה נקרא רשע עכ"ל ולפענ"ד אפשר ליישב דקושי' הגמ' בנזיר שם הוא לר"י דקאמר דקרא צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו קאי לשני אוכלי פסח וכיון דפרט בקרא רק שתי כתות צדיקים ורשעים צ"ל דבאוכלי פסח נמי רק שתי כתות וכיון דצדיקים אוכלים וודאי את הפסח על השובע ומתאוה עוד לאכול קצת כי באין מתאוה לאכול אפי' אין קץ לא נקרא צדיק א"כ ע"כ מה שקאמר ופושעים יכשלו היינו ביאכל ואין מתאוה ומכ"ש בקץ במאכלו דא"א באינו מתאוה ואינו קץ לא נקרא פושע הו"ל לקרא לחשוב עוד חד שאינו צדיק וגם אינו פושע והוא בינוני שאוכל ואין מתאוה א"ו דקרא לא איירי באוכלי פסח דבאוכלי פסח יש ג' כתות מתאוה לאכול קצת ב' אינו מתאוה ואינו קץ ג' שקץ במאכל עוד מתרצים תוס' שם ועוד י"ל דאין לו לקרותו רשע כיון שמקיים מצות פסח אע"פ שלא קיים מצות אכילה דאכילת פסחים לא מעכבא וצ"ע דהא במתניתין דף ע"ו ע"ב תנן הפסח שבא בטומאה נאכל בטומאה שלא בא מתחלתו אלא לאכילה ע"ש א"כ מוכח דעיקר מצות פסח הוא אכילה ובדף ע"ח ע"ב במתניתין נטמא בשר וחלב קיים אינו זורק את הדם ואמר רב אם זרק הורצה וקאמר בגמ' דסבר דאכילה לא מעכבא ורב סבר כר' נתן ורבנן פליגי על ר' נתן וסברי אם זרק לא הורצה ע"ש א"כ בע"כ סברי רבנן דאכילה מעכב' והרמב"ם בפ"ד מהל' פסח הל' ב' פסק כרבנן דאם זרק לא הורצה וכתב הכ"מ דהרמב"ם פוסק כחכמים שרבים הם א"כ אפי' בדיעבד אכילת פסח מעכב לרבנן וצ"ע: