דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן תסג
בפסחים דף מ' ע"ב בתוס' ד"ה רבא כו' ונר' לר"י כו' לידי חמוץ כל כך ומקשה המהרש"א והצל"ח דהא קמח עדשים אינם באים כלל לידי חמוץ ואמאי כתבו תוס' כ"כ והצל"ח נדחק בתירוצו ע"ש ולפענ"ד נראה לתרץ דבסי' תנ"ג סעי' א' אוסר רמ"א קטנית בפסח וכתב הט"ז בשם הטור הטעם לפי שמיני חיטין מתערבין בהם ע"ש וזה נמי כונת תוס' אף שקמח עדשים אסור מהחשש שמא נתערב בהם חיטין מ"מ בקמחא דאבשונא של עדשים שאין דרכן לבוא לחמוץ כ"כ שיש רק חשש שמא נתערב בהם חטים ושמא לא נתערב ואת"ל נתערב שמא נקלה יפה ומר זוטרא בדף ל"ט ע"ב דאסר קמחא דאבשונא מיירי בקמח חטים:
שם הרב"י מקשה על הטור שתמה על הרי"ף והרא"ש למה לא כתבו היכא דאיכא עבדי דאסור במצה אפוי' וכתב הרב"י דלק"מ דכיון דבלשנא בתרא אמרי' דרבא גופי' מחי בחסיסי משמע דאתי לאפלוגא אלישנא קמא דאסר היכא דאיכא עבדי ע"ש ולא הבינותי דהא בביצה דף י"ד נמי אמר רבא הא לן דלית לן עבדי דמזלזלי מותר במכתשת קטנה והא להו דאית להו עבדי דמזלזלי אסור ע"ש א"כ ה"נ דרבא לא הי' לו עבדי דמזלזלי להכי מחי בתסיסא אבל במקום דאיכא עבדי סבר רבא דאסור: