אור ברסלב
דברי צבי סימן תסא

דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא

סימן תסא

סימן תנט

מג"א ס"ק א' הסיקוהו כו' בחג השבועות כו' פי' מחה"ש דאסור להכשיר ביו"ט אלא בכה"ג שאופה באותו היסק וצ"ע מאי מקשה מג"א מחג השבועות הא שם מכוון להכשיר לתנור ובוודאי יכשיר כדינו ואח"כ אופה באותו היסק אבל הכא דמיירי שהסיק ולא כוון להתירו א"כ חיישי' דדילמ לא הי' ההכשר של היסק כדינו וצע"ק במג"א שכתב בספק בהלכו גחלים על פני כולו דאסור משום דתנור דינו ככלי חרס ולכאורה אין ענין כלי חרס להכא דהא בש"ע אית' כי כבולעו ע"י גחלים כך פולטו ע"י גחלים וזה דאמרי' דכבולעו כך פולטו נמי הדין בכל כלי עץ או מתכות ומה דחיישי' הכא שמא בשעת האיסור הלכו הגחלים על פני כולו חיישי' נמי בשאר כלים כמ"ש מג"א סי' תנ"ב ס"ק י"א:

שם כיון דהתירא בלע. וכתב המחה"ש דמג"א סובר בסי' תנ"א דחמץ לא מקרי התירא בלע רק שמקשה לרמ"א ע"ש וקש' לי בפסחים דף ל' ע"ב דפריך וכי מאחר דאיתותב רבא בר אהילאי אמאי קאמר רב קדרות בפסח ישברו וקשה דבשלמא רבא בר אהילאי שפיר איתותב דאוסר בהתירא בלע ובבריית' תני דמותר בהתירא בלע אבל רב דאיירי בקדרות מחמץ דהוי איסורא בלע ונוכל לומר דלא מהני היסק דהא המג"א מחלק נמי בהיסק בין התירא או איסורא בלע ואפשר לתרץ דהא דמחלקים בין התירא לאיסורא בלע משום דלאחר היסק נשאר טעם קלוש ודינו כמו נ"ט בר נ"ט דבהתירא מותר ובאיסור רא אסור א"כ לרב דסבר בחולין דף קי"א ע"ב דנ"ט בר נ"ט דהתירא אסור א"כ לרב אין חילוק בין התירא או איסורא בלע א"כ כיון דתני בברייתא דבהתירא מהני היסק ה"ה נמי לאיסורא בלע:

שם ס"ק י"א שאין כו' תרתי לריעות' כו'. צ"ע דהא בסעי' ג' אוסר רמ"א בחוטים נמשכים משום חמוץ דהיינו קרימת פנים כמ"ש מג"א ס"ק ו' וגם במצה כפולה אוסר תה"ד ורמ"א וכתבו סתם ומשמע אפי' בקרמו פני' אסור א"כ אוסר כל אחד לחודי' או כפולה או בלא קרמו פני' ואינה כפולה: שם ס"ק י"ב מקום כו' כתב רש"ל כו' הא מנהגנו כו' צ"ע דהא דמחמירין במליחה ואמרי' דיוצא מחתיכה לחתיכה בלי רוטב היינו משום מלתא דפסיקא כדאית' ביו"ד סי' ק"ה סעי' ט' ובט"ז ובש"ך שם ואזלי' בזה אף לקולא שמצטרפים כל החתיכות לס' אפי' אין החתיכות נוגעות בחלב רק נוגעים בחתיכה שנוגע בחלב ע"ש ולקמן בסי' תס"ז סעי' י"ד דמכריע רמ"א לאסור אותה חתיכה ולהתיר אחרות ע"י שן קליפה נמי משום דכל מליחה בס' משום מלתא דפסיקא ולכן אף בחמץ בס' כמ"ש מג"א שם בס"ק ל"ב ל"ג ע"ש א"כ הטעם במליחה דאמרי' דיוצא בלא רוטב היינו משום מלתא דפסיקא אבל בעלמ' אמרי' דאין יוצא בלא רוטב ואפי' משהו אין יוצא כדאיתא בסי' תמ"ז סעי' א':

תוכן העניינים

דברי צבי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה