דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן תנה
מג"א ס"ק א' סמוך כו' דבהא כ"ע מודו. ופי' מחה"ש דלדעת ר"א מזרחי בין נשאב ביום בין בלילה אין תקנה לר"א ממיץ ומ"ש מג"א דאין להקל לשאוב ביום דלדעת רא"מ אין נכון היינו ר"א מזרחי ומ"ש מג"א בלילה כ"ע מודו היינו הרב"י ור"א לדעת ר"א ממיץ ולדעת הרב"י יש תקנה בין ביום בין בלילה ולדעת ר"א מזרחי אין תקנה ע"ש ובהרב"י וקשי' לי באיזה ענין כתב המג"א דבלילה כ"ע מודו וביום אין נכון לר"א מזרחי הא בין ביום בין בלילה שוים שאין תקנה לר"א מזרחי ולהרב"י בתרווייהו יש תקנה גם צ"ע במה שכתב מחה"ש דמ"ש מג"א וכתב ב"י דאם שאבן אחר תחלת הלילה אין תקנה אליבא דר"א מזרחי וצ"ע דאמאי נקט הרב"י דוקא בנשאב בלילה דלר"א מזרחי אפי' נשאב ביום אין לו תקנה:
שם ס"ק ב' אינו עסי' תנ"ט ס"ה. ר"ל דשם פסקי' בעבר ולשה תחת השמש דמותר ונראה לפענ"ד לדעת הב"ח שהובא במג"א ס"ק א' דאם נשאבו בלילה יש להקל ללוש בהן ביום בהמתנת י"ב שעות כמ"ש מחה"ש דאם עומד בתוך י"ב בשמש אסור כיון דצריך צנון ובשמש איך יצנן א"כ אין ראי' להתיר מסי' רנ"ט דשם אין העיסה צריך צנון ואמרי' דבשעה מועטת לא יחמם השמש אבל כאן צריך צנון ובשמש לא יצנן:
שם ס"ק ד' הח"י בס"ק ה' כ' דיוכל לשאוב ביה"ש דעל שבות לא גזרו ביה"ש כמ"ש סי' רס"א עכ"ל לפענ"ד אפשר דכאן אסור דבסי' ת"ט סעיף ב' פסקי' דבמקום שאפשר לבוא לידי חיוב חטאת גזרו על השבות ביה"ש וה"נ יכול לבוא לידי חיוב חטאת שישאב מבור רה"י ויוציא לרה"ר ועי' במג"א סי' שמ"ה ס"ק ז' שכמה פוסקים סוברים שגם עתה יש דין רה"ר אך מה שכתב מג"א דהאופין ביו"ט שני אסורין לשאוב ביה"ש ביו"ט ראשון דקשה אמאי אסור דהא ביו"ט ליכא איסור הוצאה כדאיתא בסי' תקי"ח ע"ש והוי רק שבות במה שמכין מיו"ט לחבירו ואפילו הוי מלאכה ממש מדאורייתא נמי קשה דהא הה"מ בפ"א מהל' יו"ט הל' ט' כתב דהלכה כרבה בפסחים דף מ"ו דאופה מיו"ט לחול דאין לוקה דאמרי' הואיל אי מקלעי אורחים רק איסורא איכא וכיון דא"א לבוא לידי איסור דאורייתא דהא אמרי' הואיל רק איסורא דרבנן ומותר ביה"ש במקום מצוה כדאיתא בסי' רס"א סעיף א' ובסי' ש"ז סעיף כ"ב ועוד קשי' דבסי' תק"ג פסקי' דממלא נחתום חבית של מים ע"ש א"כ ה"נ יכול לשאוב ולשתות מעט ממנו:
שם ס"ק י"ב מדוד כו' אפילו נצטננו כו'. לפענ"ד מ"ש מג"א דרש"י לא מיירי שנתחממו המים על האש מוכח מרש"י ד"ה במים כו' וכ"ש בחמי האור וא"א דמים הגרופים מן המולייר מיירי שהי' האור מהלך תחת המים א"כ מה צריך רש"י לכתוב וכ"ש בחמי האור הא מפורש בגמ' חמי האור אבל מ"ש מג"א בהורתח מים על האש אסור אפילו נצטנן אין נראה כן לכאורה מרש"י שפי' על חמי חמה וכ"ש בחמי האור משמע דחמי חמה וחמי האור שוין שצריך להיות חמים כמו בחמי חמה דאל"כ לא שייך כ"ש דבכ"מ דאמרי' כ"ש אמרי' דיו לבא מן הדין כו' וא"א בחמי האור אסור אפי' נצטנן א"כ הוא חמור מחמי חמה: