דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן תכח
מג"א כלל כו'. המח"ש מביא דברי תוס' פסחים. דף נ"ח ע"ב דגם כשהיו מקדשים ע"פ הראיה היו נזהרים שלא יבואו ב' ימי קודש סמוך זל"ז ע"ש ולפענ"ד צ"ע בתוס' שם שכתבו על רש"י שמקשה על אית דאמרי שאמרו לא בד"ו פסח וכתב רש"י דלאו מילתא דהרי ע"פ הראיה היו מקדשים וכתבו תוס' דאע"ג דהיו מקדשין על פי הראיה היו נזהרין שלא יבוא תרי שבי בהדי הדדי דאמרינן בר"ה מאיימין על העדים על החדש לומר שלא ראו ע"ש וצ"ע דהא דמאיימין על העדים היה בחודש תשרי כדי שלא יבא תרי שבי בהדי הדדי אבל בוודאי לא איימו על העדים בחודש ניסן שלא תהיה בד"ו פסח דבשלמא לדידן שקובעים ע"פ חשבון ועושים החדשים אחד מלא לא יכול להיות בד"ו פסח דא"כ תהיה יו"כ ביום א' או ביום ו' או הוש"ר בשבת אבל כשהיו מקדשין ע"פ הראי' לא ידעו עדיין בחודש ניסן כמה חדשים עד תשרי יהיו מלאים או חסרים א"כ שפיר כתב רש"י כשמקדשין ע"פ הראי' בד"ו פסח ולא אוכל להבין מ"ש הל"מ בפ"ג מהל' קדוש החודש הל' ט"ו דהרמב"ם סובר דאין מעברין בין לצורך בין שלא לצורך ולא נאמר עבור לצורך אלא היכא דנתעבר מתחלה בטעות ע"ש וצ"ע בסוכה דף נ"ד ע"ב משמע בהדיא דמעברין לצורך דגמ' פריך כי מקלעי יו"ט ראשון דסוכות בע"ש תהיה יו"כ בחד בשבת ודחינן ליה וכן פריך הגמ' מחלבי שבת קרבין ביו"כ ומוקמי ליה כאחרים ע"ש:
שם ש"ז ס"ק ה' אין כו' דאף בזמן המשנה כו'. הט"ז יכול לתרץ בקיצור דבזמן המשנה דהיו כל הקרואים יוצאים בברכת ראשון ואחרון הוי כל הקרואים כאלו מברכין בעצמן ואם אחד קורא הקללות לבד הוי כאלו הוא מברך על הקללות ומה שכתב הט"ז דבזמן המשנה אם אחד מהקרואים לא שמע הברכה שלפניו שצריך לברך ולפענ"ד אפשר כיון דברכת התורה שהקרואים מברכים רק מפני כבוד הצבור כדאיתא בסי' קל"ט סעיף ח' ובזמן המשנה נעשה כבוד הצבור בברכת ראשון ואחרון ושאר קרואים א"צ לברך אפילו לא שמעו:
שם בטור אב מלך שבו היו קוצצין עצים לקרבן ובתענית דף ל"א איתא מט"ו באב ואילך לא היו כורתין עצים: