אור ברסלב
דברי צבי סימן תכב

דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא

סימן תכב

סימן תכא

הרב"י כתב וז"ל כתב בא"ח דבערבית ליל ב' מחזירין שכבר מקודש ודבר תימה שזה היפך פשט דברי הגמ' וכתב המג"א בסי' ק"ח ס"ק י"ב שהרב"י לא עיין יפה דבגמ' לא אמר אלא שגם בחודש חסר אין מחזירין ופי' מחה"ש דהרב"י הבין דמה שאמר ר"א ברכות דף ל' ע"ב מה לי חסר מה לי מלא אלא ל"ש דאין חילוק כלל ביניהם ועז"כ מג"א דאין כונת ר"א רק בליל א' אבל מליל ב' דמלא מזה לא הוזכר בש"ס ע"ש ולפענ"ד א"א שהרב"י טעה בזה דהא מה שאמר ר"א מה לי חסר כו' הוא רק לומר דלא כאמימר דבחודש חסר מחזירין וקאמר ר"א דגם בחודש חסר אין מחזירין וכיון דר"א קאי על אמימר פשיטא דלא מיירי מחודש מלא והיאך יטעה הרב"י בזה ולפענ"ד נראה כוונת הרב"י דהא כשהחודש מלא ויש ב' ימים ר"ח יום ב' עיקר כמו שכתב מג"א פה ס"ק ה' ובהרב"י סי' תכ"ה ואם היה הב"ד מקדשין החודש היו מקדשין את יום ב' דר"ח דהוא עיקר ר"ח ומונים ימי חודש מיום ב' וכיון שאין מקדשין בלילה אלא ביום היה הב"ד מקדשין החודש בב' דר"ח ביום וא"כ שפיר כתב הרב"י דבחודש מלא דבערבית ליל ב' שאין מחזירין כיון דהחודש מלא לא היה הב"ד מקדשין רק ביום ב' ביום ובליל ב' עדיין לא היה מקודש ולכן כתב הרב"י על הא"ח שכתב שבליל ב' מחזירין שהוא היפך פשט דברי הגמ' ולא כתב הרב"י שהוא כנגד הגמ' דהא בגמ' לא מיירי מליל ב' אבל כתב הרב"י כנגד פשט הגמ' דלפי דבגמ' איתא אין מקדשין החודש בלילה וזה גופא נמי שייך לומר שאין מחזירין בליל ב' לפי שאין מקדשין החודש בלילה רק ביום ב' ביום:

שם מג"א ס"ק ב' ואם כו' ש"מ דס"ל כו'. פי' מחה"ש דע"כ כשעקר רגליו סיים התחנונים כו' ע"ש ולפענ"ד הוא דוחק גדול לומר דללישנא קמא שם בברכות דף כ"ט ע"ב אמרי' דאפי' גמר התחנונים וגם עקר רגליו לא מקרי סיום תפלתו וחוזר לעבודה ולפ"ז אם שהה כל היום אחר שעקר רגליו נמי יאמר דעדיין לא גמר התפלה א"ו מוכח דלישנא קמא מיירי שעקר רגליו אחר שאמר תחנונים ועקירת רגליו לא מקרי הפסק כמ"ש מג"א בסי' ק"ד ס"ק ג' ומכ"ש בתחנונים שאחר התפלה יכול לעקור כדאי' שם סעיף ב' ומ"ש מחה"ש בשם א"ר לפמ"ש מג"א בסי' קכ"ב לומר יהיו לרצון קודם תחנונים ואחריהם אז יהי לרצון שקודם תחנונים לא מקרי סיום כו' ולענ"ד הדבר ספק אצלי עכ"ל בתר"י פרק תפלת השחר נראה כדעת א"ר וז"ל התר"י על הגמ' דף כ"ט ע"ב נראה מכאן שמנהגם היה לומר תחנונים אחר יהיו לרצון שאם היו אומרים אותו בסוף תחנונים היה לומר אלא כשלא אמר עדיין יהיו לרצון ע"ש מוכח דיהיו לרצון דקודם תחנונים לא מקרי סיום והפסק מדכתב התר"י שהיה לו לומר שלא אמר יהיו לרצון מוכח כשאמר יהיו לרצון קודם תחנונים לא הוי סיום:

שם ס"ק ד' הוא כו' דאפי' בר"ח מחזירין כו'. ולפענ"ד נראה כונת רמ"א שמחלק בין משיב הרוח ליעלה ויבא דהא דלכאורה קשה אמאי יחזיר במסופק במשיב הרוח הא הוי ספיקא דרבנן וצריך לומר כיון דכבר עבר ל' יום בימות החמה שלא אמר משיב הרוח יש חזקה שלא אמר כמ"ש רמ"א בסי' קי"ד סעיף ח' ובמקום שיש חזקת איסור אזלי' לחומרא בספק דרבנן כמ"ש הש"ך ביו"ד סי' ק"י בכללי ס"ס אות כ' וא"כ שפיר כתב רמ"א דביעלה ויבא דלעולם לא מצינו ל' יום שאינו אומר יעלה ויבא א"כ ליכא חזקת איסור של ל' יום אף שליכא נמי חזקת היתר הוי ספיקא דרבנן ואזלינן לקולא שאין צריך לחזור ולהתפלל ומה שכתב מג"א דעינינו רואות שההרגל להתפלל בלא יעלה ויבא לפענ"ד אדרבה עינינו רואות שרוב האנשים אין שוכחים מלהתפלל יעלה ויבא בר"ח אף שאין מתכוונים כ"כ והוא לפי שיודע במחשבתו שהוא ר"ח המחשבה מרגיל לשונו לומר יעלה ויבא:

שם ס"ק ח' וכן כו' כדאמרי' בסוטה כו'. היינו לפי הגי' כמו דאיתא לפנינו שם אבל הגאון ר' ישעיה פיק כתב הגירסא משה אמר אשירה והן אומרים משה אמר עזי וזמרת כו' ע"ש ולפ"ז היו אומרים פסוקים שלמים ולא פסקי פסקי:

שם ס"ק י"א מעומד כו' מגמ' דזבחים כו'. פי' מחה"ש דאמרינן בזבחים דף י"ט ע"ב עמידה ע"י סמיכה א"ב לת"ק לא הוי עמידה ולר"י ב"י הוי עמידה וקי"ל כת"ק ע"ש וצ"ע דבגמ' שם פריך וליתב מיתב ולקדש ומשני אמר קר ושרת וכתבו תוס' ד"ה ליתב לאו ישיבה ממש קאמר דאין ישיבה בעזרה אלא סמיכה ע"ש א"כ צ"ל דהא דפריך הגמ' וליתב היינו שיסמוך ומשני הגמ' כיון דכתיב לעמוד לשרת אסור לסמוך ופשט שקושי' הגמ' קאי גם לר"י ב"י דאי קאי רק לת"ק הו"ל למיפרך אמאי אסר ת"ק סמיכה ולשנות דת"ק סבר דסמיכה לא הוי עמידה וכן משמע פשט לשון הגמ' דקאי גם לר"י ב"י א"כ מוכח דגם ר"י ב"י סבר דסמיכה לא נקרא עמידה רק בעמידה מן הצד דהיינו שחבירו מחזיקו דגרע מסמיכה בזה סבר ר"י ב"י דהוי כעמידה ות"ק סובר דאף עמידה מן הצד לא הוי כעמידה וצ"ע על מחה"ש שכתב הלשון מגמ' שם אמר אביי עמידה ע"י סמיכה א"ב ובגמ' שם שלפנינו איתא עמידה מן הצד:

תוכן העניינים

דברי צבי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה