דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן תיח
מג"א ס"ק א' אסור כו' ומיהו ספ"ג דעירובין כו' ופי' מחה"ש דאמרי' שם דבני סנאב היו מתענים בעשרה באב בט"ב שנדחה תענית שעות אע"ג שהיה יו"ט שלהם וצ"ע האיך מייתי המג"א ראיה בתענית רשות מט"ב שנדחה שחובה על כל ישראל להתענות ובתוס' בעירובין שם ד"ה שאני כו' מחלקים נמי בין תענית חובה כמו ט"ב לשאר תענית דרשות וכ"כ תוס' בר"ה דף י"ט ד"ה אסורין דתענית שעות אסור ביו"ט דדבריהם:
שם שהוא דאורייתא. ולפענ"ד יש להביא ראיה לדעת הרמב"ם דבתענית דף י"ז ע"ב איתא ר"ח דאורייתא לא בעי חיזוק דתני' שבת ויו"ט כו' ע"ש ולדברי הפוסקים שתענית בר"ח דרבנן ומפרשים ר"ח דאורייתא שר"ח גופא דאורייתא אבל איסור התענית לאו דאורייתא א"כ קשה מאי מייתי הגמ' ראיה משבת ויו"ט על ר"ח דאין צריך חיזוק דילמא שבת ויו"ט שתענית איסור דאורייתא ולהכי אין צריך חיזוק לאסור נמי בתענית לפניו אבל ר"ח שתענית אין אסור מדאורייתא צריך חיזוק לענין תענית לאסור שלפניו ומרש"י תענית דף ט"ו ע"ב ד"ה ואם שכתב אע"ג דר"ח מקרי מועד לא כתיב יום משתה ושמחה משמע שתענית בר"ח לאו דאורייתא וצ"ע בהרב"י שכתב בפשיטות דתענית בעיו"כ דרבנן ועניתם את נפשותיכם בט' לחודש אסמכתא והוא פחות מאסמכתא דר"ח ע"ש ובסי' תר"ד נראה מהרב"י שאיסור תענית עיו"כ דאורייתא שמקשה היכי יליף מועניתם אכילה בעיו"כ הא איצטריך ביומא לילף מיניה דמוסיפין מחול על הקודש ומתרץ דמוסיפין יליף מבחריש ע"ש משמע דאיסור תענית מועניתם דאורייתא:
שם ס"ק ב' יחיד כו' די"א דמצוה כו'. קצת קשה לדעת י"א מאי פריך הגמ' בתענית דף י"ז ע"ב לימא מתרי בניסן ר"ח גופא יו"ט ואסור ע"ש דלי"א דסוברים דמשום ר"ח היה יכול להתענות בר"ח ניסן וא"כ שפיר דאמר מריש ירחא דמשום יו"ט דמגילת תענית אסור להתענות אבל אי לא היו קובעים בר"ח ניסן יו"ט היה מותר להתענות לדעת הי"א: