דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן תטז
מג"א ס"ק א' ב' י"ט כו' ראשון עיקר. וכן מתרץ המג"א בסי' תק"ג וצ"ע דהרב"י בסי' תק"ג כתב בשם הגה"מ שלא ישחוט מיו"ט לחבירו בב' ימים של ר"ה ואע"ג דקדושה אחת היינו להחמיר ולא להקל ועוד דהאידנא יום ראשון עיקר עכ"ל משמע שהגה"מ תירץ ב' תירוצים ולתירוץ ראשון שאמרו רק להחמיר נשאר קושי' מג"א מתחומין דהולכין לקולא דקדושה אחת הן ומ"ש האבן העוזר וז"ל הרמב"ם מודה דלחומרא קדושה אחת והרמב"ם לשטתי' דס"ל ספק עירוב כשר ואין צריך חזקת כשרות עכ"ל צ"ע דהא דאע"ג דהרמב"ם פסק ספק עירוב כשר היינו בדיעבד אבל לכתחלה מודה הרמב"ם דאין סומכין על הספק כמ"ש הרמב"ם בפ"ו מהל' עירובין הל' י"ג וכ"כ הה"מ שם אבל בשני ימים של ר"ה משמע מדברי הרמב"ם בפ"ח מהל' עירובין הל' ח' דלכתחלה אינו מערב לשני ימים רק מרוח אחת ואין צריך להיות העירוב במקומו רק בליל הראשון א"כ נשאר הקושי' על הרמב"ם וש"ע דא"א דלא אמרינן קדושה אחת להקל אמאי מתיר לכתחילה עוד קשה דא"א דלהכי הולכין לקולא בספק אי קדושה אחת משום דספק ערוב כשר דהא בעירובין דף ל"ח ע"א אמרי' מספקי בשבת ויו"ט אי קדושה אחת והכא לחומרא והכא לחומרא ואף דאנן לא פסקינן כחכמים היינו משום דשם ע"ב פסק הגמ' כר"א דשבת ויום טוב ב' קדושות אבל אם היה ר"א סובר דספק הוא היה מודה דאזלינן לחומרא א"כ מוכח בהדי' דלא אמרי' בכה"ג ספק עירוב כשר:
שם ס"ק ב' ולא כו' ואם אמר כו'. פי' מחה"ש כיון דלא צריך לומר ל"מ הכנה וצ"ע דבעירובין דף ל"ח ע"ב פריך הגמ' מדתני' לא יהלך אדם לסוף שדהו ופרש"י לא יטייל כו' אלמא אע"ג דהלוך גרידא כו' וגבי עירוב אי בדיבורא הוי אסור משום הכנה בשתיקותא נמי אסור עכ"ל ומתרץ הגמ' הכא לאו מוכחא מילתא אי צורבא מרבנן כו', ע"ש ולפ"ז כיון שההיתר הוא רק בשביל דלא מוכח מילתא א"כ באמר שביתתי במקומי שפיר מוכחא מילתא דהלך בשביל עירוב א"כ הוי ההילוך הכנה כמו שפירש רש"י דההילוך הוי הכנה: