אור ברסלב
דברי צבי סימן תח

דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא

סימן תח

סימן תו

מג"א ס"ק א' רחוק כו'. וכתב מחה"ש דגם לדעת מג"א דרשאי להניחו תוך תחום עירו כו' צ"ל שהוא ביה"ש תוך תחום העירוב ואפשר לדינא מודה הע"ש ולא ידעתי במה חולק עליו עכ"ל וצ"ע דהא לטעם הרמב"ם דנתגלגל חוץ לתחום פסול שאינו יכול ליטלו א"כ הכא אע"ג שהוא ביה"ש בביתו והוא חוץ לתחום העירוב יכול לילך אצל העירוב דממ"נ אם העירוב כשר א"כ יכול לילך עוד אלפים רחוק מן העירוב ואם אין עירוב כשר א"כ יש לו אלפים מביתו וכל העיר נחשבת כד' אמות ואין מונח העירוב חוץ לתחום:

שם ס"ק ב' וי"א כו' לעיר אחרת כו'. זה דעת הטור שמחלק בין כלתה מדתו באמצע עירו שמהלך בכל העיר ובכלתה מדתו באמצע עיר אחרת אין רשאי להלוך יותר ובש"ע פוסק כהרמב"ם שגם בכלתה באמצע עירו אסור להלוך יותר עי' בהטור ולפענ"ד אפשר שיש ראיה לדעת הרמב"ם בעירובין דף ס' ע"ב פריך הגמ' מה שנשכר ותו לא והתניא ומשני לא קשי' כאן שכלתה מדתו בחצי העיר כו' וא"א כדעת הטור שיש חילוק בין עירו לעיר אחרת האיך מביא הגמ' מר' אידי דילמא בדר' אידי דמיירי שכלתה מידתו בחצי עיר אחרת הוא דאמרי' דאין לו אלא חצי העיר אבל מתני' דמיירי מעירו דילמא כי היכי דאם כלתה מדתו בחצי העיר דנותנים לו כל העיר והוי כל העיר כד' אמות לענין שיוכל לילך בכל העיר דילמא ה"נ הוי כל העיר כד' אמות שנותן לו גם חוץ לעיר א"ו מוכח דגם בעירו אם כלתה מדתו בחצי העיר דאין נותנים לו העיר להלוך בתוכה כמו בהיה מודד לעיר אחרת כדעת הרמב"ם:

שם ס"ק ד' וכן כו' אין נותנין כו'. עי' מחה"ש דאלו לא הוי כנתנו בעיר היה מרויח ב' אמות ע"ש וצ"ע דרמ"א בסעיף א' כתב דלא אמרי' עבור של עיר כהעיר להחמיר ולדברי מג"א הוי עבור של עיר כעיר להחמיר שאין לו ב' אמות לצד חוץ:

תוכן העניינים

דברי צבי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה