אור ברסלב
דברי צבי סימן שצז

דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא

סימן שצז

סימן שצו

הטור כתב ואפילו הולכי מדברות שאין צריכין לערב בחצרות חייבין בערובי תחומין וכתב הרב"י זה פשוט בעירובין דף י"ז ע"ש וצ"ע דבגמרא שם איתא אמרי דבי ר' ינאי אבל ערובי תחומין חייבין דתני ר' חייא לוקין על ערובי תחומין דבר תורה וכתב הרא"ש ומיהו גמרא דידן סובר לרבנן ליכא שום איסור תחומין דאורייתא מדקאמרינן פרק כלל גדול דידע בתחומין ואליבא דר"ע משמע דלרבנן ליכא איסור דאורייתא בתחומין וה"ה בפרק כ"ז מהל' שבת הלכה א' כתב דהרמב"ם סובר דתחומין אלפים אמה דרבנן וי"ב מיל דבר תורה אבל האחרונים חלקו עליו ואמרו דההיא סוגיא דעירובין דף י"ז דלוקין על ערובי תחומין היא לדעת ר"ע דאמר תחומין דאורייתא אבל לרבנן דקי"ל כוותייהו אין שום תחומין דאורייתא ואפילו בכמה פרסאות ולדעת זו הסכימו הרמב"ן והרשב"א ז"ל עכ"ל וכיון דסוגיא דעירובין שם אתיא דלא כהלכתא לדעת רוב הפוסקים א"כ ערובי חצירות ותחומין שוים דהא ר' ינאי דמחלק ביניהם הוא מפני שסובר כר"ע דתחומין דאורייתא אבל לדידן דפסקינן כרבנן חצרות ותחומין שוים:

שם סעיף ד' המוסר כו'. זה הוא דעת הרמב"ם בפ"ה מהל' יו"ט הלכה י"א דבנו אפילו הוא יחיד לא קנאה והרי הוא כרגלי האב והטעם כמו שכתב המג"א בס"ק ג' בשם הה"מ וכתב הה"מ שם ששאר המפרשים אין מחלקים בין בנו לרועה וזה היא שטת רש"י והמפרשים ז"ל ע"ש וצ"ע דפסק בש"ע כדעת הרמב"ם ולא כתב גם דעת הפוסקים החולקים דהא הרי"ף סתם ולא חילק בין בנו לרועה אחר וכן הרא"ש לא חילק ביניהם ואדרבה מלשון הרא"ש שכתב מתניתין בשני רועים דקתני לבנו או לרועה משמע שגם בנו גדול לרעות צאן אביו ע"ש משמע בהדיא שרא"ש מפרש כפשטא המתני' והגמ' שגם בבנו צריך להיות רועה אחר וצע"ג בפירוש המשניות להרמב"ם כתב ואמרו המוסר בהמתו לרועה או לבנו הרי אלו כרגליו כו' ובתנאי שיתן אותה לשני בנים או לשני רועים ע"ש משמע בהדיא שגם בבנו צריך שנים ויש סתירה מפירושו לחיבורו:

שם מג"א ס"ק ה' לשני כו' שלא בירר. וכתב הר"ן שם אע"ג דבדרבנן יש ברירה מפני שלא בירר לאיזה רועה מעיו"ט הוי כרגלי בעליו ע"ש וצ"ע דבגיטין דף כ"ד במתני' לאיזה שארצה אגרש משמע בגמ' דאי אמרי' יש ברירה בדאוריי' דהוי מגורשת והיינו למ"ד דגם תולה בדעת עצמו יש ברירה והתוס' שם דף כ"ו ע"א ד"ה בין כתבו דהא דאמרינן בעירובין דף ל"ז הריני מערב לשבתות השנה רציתי אלך היינו תולה בדעת עצמו ע"ש והרמב"ם בפרק ח' מהלכות עירובין הל' ז' ובש"ע סי' תי"ג פסקו בהדיא דמערב לשבתות השנה רציתי אלך דהוי עירוב דיש ברירה אע"ג דתולה בדעת עצמו א"כ קשה אמאי לא אמרי' נמי הכא ברירה בשני רועים אע"ג שלא בירר מעיו"ט דהוי תולה בדעת עצמו דפסקי' יש ברירה בדרבנן:

תוכן העניינים

דברי צבי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה