דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן שצד
בעירובין דף ל"ו ע"א כתבו תוס' ד"ה אבל כו' כגון שיש שני צבורין כו' ע"ש משום דקשי' לתוס' דהא בתרומה ספק טהורה או טמאה נמי יש חזקת כשרות אפילו כבר היה ספק טמאה כשהיה טבל מ"מ כשהי' מחובר לקרקע הי' טהור להכי כתבו תוס' דמיירי בשני צבורין ולולי דבריהם אפשר לומר דבספק טמאה לא מועיל החזקה לענין עירוב דלאכול התרומה אסור דהוי ספיקא דאורייתא לענין עירוב אע"ג דהוי דרבנן הוי כספק דרבנן ע"י גלגול דלא אמרינן ספיקא לקולא כדאיתא ביו"ד סי' ק' בט"ז ס"ק א' ובסי' ק"א בש"ך ס"ק ב' וכמו דאי' ביו"ד סי' ק"י סעיף ט' וכשיש ספק בתרומה אי טמאה או טהורה הוי כוודאי טמאה:
שם מג"א ס"ק א' חזקת כו' דספק הונח גרע כו'. נראה דלדברי מג"א מתורץ קושי' תוס' בשבת דף ל"ד ע"א ד"ה שניהם וקשה לרשב"א דר' יוסי לית ליה התם גבי נפל עליו גל ספק עירוב כשר אלא משום חזקה אבל בספק ביה"ש לא מכשיר ולדברי מג"א נוכל לומר דהתם בעירובין הוי כמו ספק הינוח דגרע מספק ביה"ש:
שם ס"ק ב' מלאכה כו' והטור כו'. כתב מחה"ש דהטור סובר דלא הוי מצוה ממש וצע"ק דמג"א בסוף דבריו כתב בשם הטור במקום שיכול להביאו בלא מלאכה דאורייתא הוי עירוב וא"א דהטור סובר דגזרו אפילו שבות משום דלא הוי מצוה גמורה א"כ אפילו אין צריך לעבור רק איסור דרבנן בהבאתו נמי לא הוי עירוב: