דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן שפז
צ"ע בעירובין דף ע"א ע"ב דתני' מערבין בחצרות ומשתתפין במבוי ופרש"י אע"פ שערבו כו' צריכין להשתתף וקאמר בגמ' פליגי בה חד אמר בפת דכ"ע לא פליגי ופרש"י ותרוייהו אית להו דסומכין במבוי על ערובי חצירות דהוא לעולם על פת ע"ש וקשה היכי קאמר הברייתא מערבין ומשתתפין משמע דתחלה מערבין ואח"כ משתתפין וכמו שפרש"י וכיון דעירוב לעולם על הפת א"כ אין צריכין לשתף:
שם ט"ז ס"ק ב' ונ"ל כו' ובפת קי"ל כו'. הט"ז כתב לשטתי' שכתב בס"ק א' דלכ"ע סומכין על השתוף אע"ג דלא ערבו חצרות לעצמה אבל במה שתמה על רמ"א צ"ע דרמ"א כתב לשיטת הש"ע שכתב י"א שאם כל החצרות לא עירבו לעצמן אין סומכין על השתוף א"כ ה"נ ס"ד דלדידן בבתים שלנו שיש כמה דירות חלוקות וצריך עירוב כדאיתא בסי' ש"ע ולדעת י"א בש"ע לא סמכינן אשיתוף לכן כתב הרמ"א שכיון שכל אחד נותן סומכין על השתוף וכן איתא שד להדיא בד"מ:
שם מג"א ס"ק ב' וי"א. כתב מחה"ש מצויין בטעות וצ"ל בהמחבר שכתב וי"א שאם לא עירבו כל הפתחים אין סומכין על השיתוף ואם עירבה כל חצר לעצמו ולא עירבו דרך פתחים סומכים על השיתוף משמע דלדעה א' גם כה"ג אין סומכין על השתוף ודעה ב' ס"ל דאם לא עירבה כל חצר לעצמה אין סומכין על השתוף רק כשעירבו כל חצר לעצמה אז סומכין על השיתוף וכן איתא בט"ז ס"ק א' שכן כוונת שתי דעות בש"ע וכן ציין באר הגולה שדעת י"א הוא דעת רש"י שאם לא עירבו כל חצר לעצמה אין סומכין על השתוף ודעה א' דעת הרמב"ם דסומכין אף בלא עירבו כל חצרות לעצמן וצע"ג על המחה"ש שמהפך הכונה של הש"ע ולפענ"ד דברי המג"א בשם הב"ח קאי על דברי רמ"א שכתב וי"א כו' דמשמע דאפי' בפת יש דעה שסובר דאין סומכין על השתוף ולכן צריך רמ"א לומר דלכך סומכין אנחנו על השתוף שכל אחד נותן לשתוף וע"ז כתב הב"ח דבפת כ"ע סוברין דסומכין כמ"ש הט"ז ס"ק ב' ובס"ק א' בשם הב"ח: