דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן שפב
ט"ז ס"ק ד' אינו כו' שלא ילמוד כו'. צע"ג דבעירובין דף ס"ג ע"ב פריך הגמ' על אביי דאמר זילו בטילו כו' והכא הא קדיירי וזה כדברי ט"ז כיון דדיירי איכא למיחש שלא ילמוד ממעשיו ומתרץ הגמ' בטולי רשותייהו לגבי חד לא שכיח כו' משמע בפירוש אע"ג דיש לחוש שילמוד ממעשיו לא גזרו משום דלא שכיח:
שם ס"ק ז' בשבת כו' אלא כמתנה כו' הטעם שכתב הט"ז נראה שהוא כמו שכתב הרמב"ם בפ"ב מהל' עירובין הל' י"ג שוכרין מן הא"י אפילו בשבת שהשכירות כביטול רשות הוא שאינה שכירות וודאי אלא היכר בלבד אבל המג"א בסי' ש"פ ס"ק ו' כתב הטעם דדירת א"י אין נקרא דירה אלא שאסור משום גזירה לא מקרי קנין ומישראל אסור לשכור בשבת דהוי כמקח וממכר ע"ש ולטעם הט"ז והרמב"ם לא הוי השכירות כמקח וממכר אפילו בשכרו מישראל ומותר לשכור אפי' מישראל בשבת:
שם מג"א ס"ק ג' לא מהני כו'. צע"ק דכיון דיש לו תפיסה בבית הוי כאלו ב' ישראלים דרים בבית אחד דאין הא"י אוסר וכמו אב ובנו כמו שכתב המג"א ס"ק ב' כיון דהעיקר האיסור הוא בב' ישראלים דרים בב' בתים ואע"ג שעירבו מ"מ דרים בב' בתים אבל כשיש לו תפיס' בבית הוי כאלו דרים בבית אחד ומה שכתב הט"ז בס"ק ד' דיש חשש שלא ילמוד ממעשיו צ"ע דא"כ בב' ישראלים הדרים בבית אחד או אב ובנו נמי לאסור שלא ילמוד ממעשיו ובעירובין דף ס"ג ע"ב איתא בגמ' הטעם כמו שכתב המג"א בס"ק ד' שיאמרו שהעירוב מועיל במקום א"י ובסי' ש"ע איתא דתפיסת יד עדיף ממי שעירב:
שם ס"ק ד' לא' כו' עירוב מועיל. המג"א קיצר בזה דבעירובין שם אמר רבא דלהכי אין מועיל דאם כן ביטלת תורת עירוב ופריך הגמ' דמערב ע"ז מתרץ הגמרא יאמרו עירוב מועיל במקום א"י:
שם ס"ק ז' דאין כו' מ"ש בנסתם כו'. לכאורה יש לחלק דהכא כיון דשכרו לזמן א"כ העירוב שעושים רק לזמן. ששכר כיון שידעו שבזמן שכלה השכירות לא מהני עירובם אבל התם כשהניח עירובם לא ידעו שיסתם הפתח וצ"ל שקושי' מג"א לדעת רמ"א בסי' שע"ד דמתיר בסתימה במזיד ע"ש: שם סעיף ט"ז ברמ"א דשכירות של א"י כו'. נראה דכוונת רמ"א כמו שכתבו תוס' עירובין דף ע"ב ע"א על המשנה ומודים כו' ומיהו אם יש לאדם סופר או מלמד בביתו כו' ושרוין כל אחד בחדר כו' אין אוסרין עליו דאין משאיל להם רשותו לאסור עליו ולא זע"ז והוי לי' כה' שכירים דלא אמרינן להחמיר כדאמרינן דף ס"ד ע"א ויש ללמוד מדלא אסרי ה' שכירים גבי א"י כ"ש גבי ישראל והרב"י כתב כיון דאפשר שלמחר יעלה על דעת בעה"ב להחליף חדריהם או לתת להם מקום בבית עצמו ע"ש וצריך לומר דמה שכתב רמ"א דשכירות של א"י אין אוסר אם שכרו מבעה"ב איירי נמי שיש רשות לבעה"ב להחליף הדירה של השוכר ולכן אין אוסר ולאו דוקא דשכירות של א"י אין אוסר ה"ה אם שכרו כה"ג מישראל דאין אוסר כמ"ש תוס' דכ"ש מישראל אבל אם אין לבעה"ב רשות להחליף הדירה של השוכר אסור בין בא"י בין בישראל: