דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן שמז
לכאורה צ"ע בפושט ידו לחוץ ונטלו חבירו דאסור רק מדרבנן לימא דמדאורייתא אסור דהוי חצי שעור דעביד עקירה כמו שכתב מג"א בסי' ש"מ ס"ק ב' דנוטל שער אחד איכא אסורא ככל חצי שעור:
שם מג"א ס"ק א' לחוץ כו' וי"א. עי' מחה"ש שפי' די"א סבירא להו דמאי דאמרי' בשבת דף צ"ב ע"א איפוך לא מפכינן אלא דין כלי לבד אבל פלוגתא כדקאי וא"כ לרבא בין ביד בין בכלי פטור ע"ש פירוש לפירושו דמאי דפריך הגמ' ביד חייב ומשני הגמ' למטה מג' קאי רק לאביי אבל לרבא אפי' למטה מג' פטור ולפענ"ד נר' אע"ג דפשט הלשון איפוך משמע דקאי על הכל כיון דנקט סתם איפוך נר' דאפ"ה לא הוי דוחק כפי' הי"א דתוס' שם ד"ה ורמי כתבו דקים לי' לש"ס דהך מלתא אתמר בתר דהדרי ע"ש ולהי"א נוכל לומר דהמקשן דמקשה ורמי דאביי אדאביי סבר דההיא פלוגתא דאביי ורבא המוציא פירות לרה"ר הי' לאחר שחזרו בהו ומשני הגמ' איפוך דהיינו שהפלוגתא זאת נאמרו קודם שחזרו אביי ורבא וכיון דהפלוגתא דאביי ורבא לא הי' רק בכלי א"כ שפיר שהמקשן והתרצן לא מיירי רק בכלי:
שם דידו כו'. נר' דאין כונת מג"א דידו הוי כגופו להיות היד כרשות גופו דהא בשבת דף ג' ע"ב אית' בהדיא דידו של אדם הפשוטה לרשות אחרת אינה נזרקת אחר גופו להיות כרשות שהוא עומד בה אלא כונת מג"א דידו בתר גופו גריר' דאם היד ברשות אחרת אינה כרשות שהיד שם ואה"נ שהיד נמי אינו כרשות שעומד הגוף רק שמועיל אגד גופו שלא תהי' כרשות אחרת שפושט היד:
שם ס"ק ג' והוציאו כו' שלא הניח' בארץ כו'. רש"י והרע"ב פירשו בריש שבת במשנה או שנטל מתוכו והוציא החפץ והניח ברה"ר:
שם ס"ק ח' והניחו כו' ברה"ר זה כו'. זה הוא בשבת דף צ"ח ע"א רשויות מצטרפות וצע"ג דבדף פ' ע"א סבר ר' יוסי לשתי רשויות פטור וכן פסק הרמב"ם בפי"ח מהל' שבת הלכה כ"ד:
שם צ"ע על הרב ר"ע מברטנורא בשבת פרק י' משנה ב' שפסק במוציא במלא חרדל חייב אע"ג שלא הוציא את כל הקופה ובשבת דף צ"א צ"ב סבר ר' יוחנן ורבא דאפי' מלאה חרדל פטור דאגד כלי שמו אגד וכן פסק הרמב"ם בפ' י"ב מהל' שבת: