דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן שמג
מג"א ומלתא כו' וכתב הב"ח כו'. המח"ש מביא מה שכתב הב"ח דביבמות דף קי"ד דלאחר שעביד הש"ס צריכותא כהנים ריבה מצות ושקצים אסור בכ"ש ודם אית בי' כרת לא נצטרך לומר דהבריית' גבי כהנים ר"ל שלא לטמאן בידים אלא ר"ל להפרישן אע"ג בשאר איסורים אין צריך להפרישן ומקשה הב"ח א"כ בשקצים ודם נמי י"ל דפירש הברייתא דצריך להפרישן דשאני שקצים ודם דיש להם צד חמור ומתרץ דמ"מ לא אמרי' כך כ"א גבי כהנים דאמור ואמרת משמע דצריך להפרישן ע"ש ותירוץ זה דחוק ולפענ"ד נראה לתרץ דשאני שקצים ודם מכהנים דשרצים דחומר' שלהן דלוקה על נמלה משום ברי' כמו שפי' תוס' ביבמות שם ד"ה משום כו' לא נוכל לומר דמחמת חומרא זו צריך להפריש דהא יש איסורים אחרים נמי שאסורים במשהו מפרש בשבועה ולר"ע בסתם הוי בכ"ש שבועות דף כ"א ע"ב והאוכל גיד הנשה כולו חייב בכ"ש חולין דף צ"ו וכן האוכל אבר מן החי חייב בכ"ש חולין דף ק"ב וחומרא דדם דחייב כרת הא גם בחמץ בפסח והאוכל ביו"כ ואוכל חלב ופגול וכיוצא נמי חייב כרת על אכילתו אבל טומאת כהנים שחומר דידהו אמרי' ביבמות שם דריבה בהן מצות יתירות הוא חומר שיש רק גבי כהנים ולהכי שפיר אמרי' דבעלמא אין צריך להפריש וכהנים צריכים להפריש: שם ס"ק א' אביו כו' ומעשה דהילני כו'. צ"ע דא"א דאמו אינה מצווה והילני לא הי' צריכה להושיב בניה בסוכה רק שהחמירה א"כ קשה שם בסוכה דר"י מייתי ראי' דסוכה למעלה מכ' כשרה מהילני דהי' לה שבעה בנים וא"א דלא הוי חד שאינו צריך לאמו וחייב מדרבנן ע"ש וא"א דהילני לא הי' צריכה לחנך רק שהי' מחמירה היכי מייתי ר"י ראי' מהילני דסוכה למעלה מכ' כשרה דלמא סוכה למעלה מכ' פסולה והילני לא הי' מחמירה והיא ובני' היו יושבים בסוכה פסולה:
שם ס"ק ב' מאיסור כו' בסי' ק"ו כו'. צע"ק דשם מיירי בקטן שהגיע לחנוך ע"ש:
שם ביו"ד סי' פ"א כו'. הש"ך שם ס"ק כ"ו כתב אע"ג שקטן אוכל איסור דרבנן אין אביו מצווה להפרישו היינו מדינא כו' ע"ש אבל המג"א וט"ז פה כתבו שחייב להפריש באיסור דרבנן ושם ביו"ד דא"צ להפרישו משום דאינו בר הבנה:
שם ס"ק ד' טוב כו'. המח"ש גורס תקלה איכא וקלון איכא ע"ש וקשי' לי בסנהדרין שם דמסיק שצריך להיות תקלה וקלון וכן פסק הרמב"ם בפרק א' מהלכות אסורי ביאה הל' י"ח וקטן וקטנה הבאים על הבהמה הבהמה נסקלת דתקלה וקלון איכא דמזידין הם ורחמנא חס עלי' ע"ש וצ"ע ביבמות דף ל"ג ע"ב אית' דפתוי קטנה אונס ומותרת לבעלה ע"ש ואין לומר דלהכי מותרת לבעלה אע"ג שמזידה דאמרי' נמי דרחמנא חס עלי' שלא תאסר על בעלה א"כ קשה בכתובות דף ט' ע"א בתוס' ד"ה ואב"א דמתרצין דלא הוי ס"ס דשם אונס חד הוא ע"ש וא"א דקטנה מזידה רק דרחמנא חס א"כ שפיר הוי ס"ס דילמא אונס דילמא מזידה בקטנותה ורחמנא חס עלי' ולא הוי שם אונס חד: