דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן שלה
מג"א ס"ק א' מזון כו' ואינו מוכרח כו'. המח"ש מפרש שמהרא"י הביא ראי' מהרמב"ם שכתב שלא יספיק בשמן אפי' כדי ג' סעודות שאם יעשה כדרך שעושה בחול שמא יבא לידי סחיטה ומוכח מהרא"י בנשפך לארץ שמותר לשאוב לכובה קטנה דכה"ג לאו עובדא דחול וכתב מג"א שאינו מוכרח דאין לדמות גזירת חכמים ע"ש וזה קצת דחוק אמאי לא מדמינן ולפענ"ד אפשר לפרש דהא גבי דליקה וכן בחבית שנשברה שבת דף קמ"ג מתירין להציל ג' סעודות ולא יותר דאי מתיר לו יותר אתי לכבוי ויתקן החבית או יביא כלים דרך רה"ר אבל בג' סעודות אינו בהול ולא יכבה ולא יתקן ואיתא התם במשנה ובלבד שלא יספוג ומפרש בברייתא שלא יעשה כמעשה חול וכן פסק הרמב"ם דאפי' כדי ג' סעודות אסור אם עושה דרך מעשה חול א"כ ביותר מג' סעודות אסור אפי' אינו עושה כמעשה חול ושפיר תמה מג"א על מהרא"י שהתיר יותר מג' סעודות באינו עושה כמעשה חול:
שם ס"ק ד' לא דמבשא"מ בטיל כו'. וצ"ע דהא ע"כ צריך היין למים למזוג דאם אין היין צריך למים למזוג א"כ נפסיד היין ולמה יציל א"ו שצריך המים למזוג היין ובכה"ג אין בטיל בדשיל"מ אפי' בא"מ כדאי' לקמן בסי' תקי"ג וביו"ד סי' ק"ב סעיף א' ובש"ך שם:
שם ס"ד אם כו' שמבטלו מהיכנו. ומקשה בספר הגהות רע"א הכא לשתרי להניח כלי תחתיו ע"ד כשיתמלא לחזור ולשפכו אל הגיגית דכיון דלא הי' עליה ביה"ש וגם אין דעתו להניח שם כל השבת עכ"ל ולא הבינותי דהא הדלף מוקצה ואסור לטלטלו כמו שכתב המג"א בס"ק ד' ואסור ליטלו ולשפכו אל הגיגית ואינו מותר לשפכו רק כשישים שם מטתו דהוי כגרף של רעי: