דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן שכד
מג"א ס"ק א' מורסן כו' לסברא קמיית', כתב המח"ש אפי' לסברא קמיית' דהכא עכ"ל ולא אוכל להבין דמשמע מלשונו דכ"ש לדעת י"א דמותר לגבל מעט מעט וזה אינו דהמעיין בגמ' שבת דף קנ"ה ע"ב ובפוסקים דדעה א' פוסקים כר"י ב"י דאינו חייב על נתינת מים עד שיגבל ולדידי' שרי לגבל מעט מעט ודעת י"א פוסקים רבי דנתינת מים הוי גיבול ואסור לגבל מעט מעט וקלי ומורסן שוין כמו שכתב מג"א ומח"ש בסי' שכ"א ולכן כתב המג"א דלסברא קמייתא שרי אבל לי"א אסור לגבל אפי' ע"י שינוי ואסור לגבל מעט מעט כמו שכתב המג"א בסי' שכ"א:
שם ס"ק ב' ונותן לכן נר' כו'. דברי מחה"ש צ"ע שפי' שעולא הוסיף להתיר אפי' כוריים אם י"ל כ"כ בהמות הצריכים לכוריי' בשבת וצ"ע דהא לרב מנשי' נמי מותר ליתן לבהמות הרבה מה שצריך להם שאמר תרי קמי תרי כמו שפירש"י שם גם מה שכתב שרב יוסף מתיר קביים בפעם אחד ולא יותר אע"ג שצריך ליום ד' קבין קשי' דא"כ מה אמר ר"י אפי' דהא בדרב מנשי' אין מפורש שאסור ליתן יותר מה שצריך הבהמה בפעם אחד רק שאוסר ליתן לחד בהמה מה שב' בהמות צריכין גם צ"ע דכיון דרב יוסף מתיר קביים והוא יותר מה שצריכה לאכול בפעם אחד א"כ למה אין מתיר ליתן ד' קבים מה שצריכה לכל היום ויותר קשה על עולא שמתיר כור וכוריים וכור הוא יותר ממאה קבים כמו דאיתא בב"ב בפרק בית כור ובכמה דוכתי א"כ מתיר יותר ממה שצריך:
שם ס"ק ו' ולא כו' שמגדל כו'. פי' מחה"ש כיון שהוא בכלל ארור אין נקרא מזונותיו עליו ולפ"ז נוכל לתרץ קושי' תוס' בשבת דף י"ט ע"א ד"ה נותנין וא"ת ואמאי נותנין מזונות לפני א"י ולפ"ז ניחא דדוק' חזיר אין מזונותיו עליו כיון שהוא בכלל ארור אבל בא"י אין בכלל ארור וכונת מג"א דחזיר אין מזונותיו עליו אפי' בחזיר של אחרים דא"א שחזיר שלו דארור המגדל:
שם סעיף י"ד בהגהה ויש מחמירין כו'. לא אוכל להבין טעם היש אוסרין דבשבת דף ק"מ ע"ב דאין נותנים לחמור מה שמשייר השור מפני רירין של שור והא דנקט:
שם דנוטלים מהחמור ונותן לפני שור לאו למידק דבשאר מינים אין נוטלין מלפני זה וליתן לפני זה רק שבא לאשמעי' דאע"ג דחמור לא דייק ואכיל ופרה דייק ואכיל אפ"ה מותר אבל בשאר מינים פשיטא דמותר וכן מורה סתימת המתניתין שם נוטלין מלפני בהמה זו ונותנין לפני בהמה זו דמשמע דמותר בכל מיני בהמות: