דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן שי
ט"ז ס"ק ב' דאין כו' אבל במחובר כו'. וצ"ע דהרב"י כתב בשם רש"י דבמחובר אסור לר"ש דהוי כגרוגרות וצמוקין א"כ כיון דכתב רמ"א דגרוגרות וצמוקין מותר בשל א"י א"כ ה"נ מותר במחובר:
שם מג"א ס"ק א' חיטין כו' ועב"ח. ופי' מחה"ש דהב"ח מביא ראי' מתוס' דף מ"ה ע"א ד"ה היכא כו' דנר שכבה קיל מחיטין שזרעה וכיון דאסרי' נר שכבה כ"ש שאסור חיטין שזרעה ומג"א דוחה ראייתו דתוס' קאי לר"ש דל"ל מיגו דאיתקצאי לביה"ש אבל לדידן דפסקי' כר"י דאמרי' מיגו דאתקצאי א"כ נר שכבה חמיר מחיטין שזרעה עכ"ד ולפענ"ד אפשר לתרץ דברי הב"ח מלשון הגמ' שם דפשיט האיבעי' אין מוקצה לר"ש אלא שמן שבנר שהוא דולק משמע אי הוי סבר ר"ש דשמן אסור אפי' לאחר שכבה היו אסרי' חיטין שזרעה כסברת תוס' א"כ אנן דאסרי' שמן לאחר שכבה ה"ה חיטין שזרעה נמי אסור:
שם ס"ק ה' מיהו כו' וכ"כ התוס' כו'. ולפענ"ד משמע מדברי תוס' דף מ"ד ע"א בד"ה מטה כו' שכתבו דמטה שיחדה למעות הוי כחצוצרות ואסור לר"י ולר"ש לא אסור שום מוקצה אלא מוקצה דחסרון כיס ע"ש משמע דלר"ש מותר במטה שיחדה למעות לצורך גופו ומקומו:
שם ס"ק ו' דהכיס כו' וקשה כו'. לפענ"ד אפשר לתרץ דמשום דהכיס בטל מותר לצורך גופו או מקומו ואפי' היו המעות ביה"ש בכיס והוציא המעות מכיס בשבת: