דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן רפב
סעיף א' ברמ"א וי"א דביו"ט כו'. זה דעת הר"ן בפרק הקורא עומד דדוקא בשבת דליכא יומא דעדיף מיניה ויתיר ממנינא עכ" וצ"ל דמה דאיתא במתניתין מגילה דף כ"א ע"ב ביו"ט ה' ביו"כ ו' בשבת ז' אבל מוסיפין דקאי רק אמאי דסליק אשבת לחוד וצ"ע שם דף כ"ג ע"א איתא רע"א ביו"ט ה' ביו"כ ז' בשבת ו' אבל מוסיפין ואם נאמר דקאי אבל מוסיפין אמאי דסליק א"כ קאי אשבת ולר"ע הוי יו"כ יומא יתיר במנינא וצע"ק לדעת שבולי לקט הובא בהרב"י דלכך קורין בשבת ז' שאם לא שמע כל ז' ברכו ישמע בשבת מז קרואים א"כ צריך להבין לר"ע דסבר בשבת ו' וביו"כ ז' מ"ט דר"ע:
שם מג"א ס"ק ה' למנין כו' אבל כו'. עי' מחה"ש דה"ה דאין עולה למנין ה' ולמנין ו' ע"ש אבל הרמב"ם בפי"ב מהל' תפלה כתב סתם דקטן עולה למנין ובהג"מ שם כתב בפירוש דעולה למנין ג' ע"ש וקשה קצת לדברי הפוסקים דאין עולה רק למנין ז' וצריך לומר משום דבמגילה דף כ"ב איתא דעולה למנין ז' וסוברים דדוקא למנין ז' א"כ קשה דלימ' נמי דמה דאיתא שם דמפטיר עוה למנין ז' דדוקא למנין ז' ואנן פסקינן דמפטיר עולה למנין ג' בסעיף ד':
שם ט"ז ס"ק ג' אע"פ כו' דהא עולה אפי' כו' וצ"ע מאי אפי' דהרב"י כתב דעולה למנין ז' ומגמגם על פ' זכור ע"ש: