דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן רסט
בש"ע נוהגין כו' לא בטלה התקנה. כ"כ הרב"י בשם הר"ן כמו במעין שבע דאיתקין משום עם שבשדות ע"ש ולכאורה אפשר דגם בזמן הגמ' לא היה מקדש אם לא היו אורחים בבהכ"נ א"כ לא הוי תקנה קבועה ואפשר דהר"ן סובר כי היכי דלרב דסבר יש קידוש שלא במקום סעודה לעולם היו מקדשין להוציא מי שאין לו יין ה"נ לשמואל דקידוש רק במקום סעודה וקידוש רק לאורחים היו מקדשין לעולם אפי' אין אורחים כי בזה לא נחלקו רב ושמואל אם היה תקנה קבועה או לא:
שם מג"א ס"ק א' מטעימו כו' בסי' שמ"ג דאפי' איסור דרבנן כו'. ולפענ"ד אפשר לתרץ דהרב"י כתב בשם הגה"מ דהא דילפי' ביבמות מלא תאכלו דלא יתן בידים לתינוק היינו איסור לאו אבל איסור עשה מותר א"כ נוכל לומר דבסי' שמ"ג דלא ספינן איסור דרבנן היינו איסור לאו מדרבנן אבל איסור עשה מדרבנן מותר דכל דתיקון רבנן כעין דאורייתא: