אור ברסלב
דברי צבי סימן רסו

דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא

סימן רסו

סימן רסה

קשה קצת ברש"י שבת דף קנ"ג ע"א ד"ה דוקא כיסו דכיון דטרח שע"י טורח הוא משתכר עכ"ל הא אמר רבא שם אפי' מציאה דאתי לידי' ככיסו דמי' אלמא דלא תלי בטרחה רק באתי לידי' קודם שתחשך:

שם סעיף ב' המח"ש בס"ק ו' מביא דעת הרמב"ם שמניח כיסו כשהיא מהלכת וכשתרצה לעמוד נוטלו כדי שלא תהי' לא עקירה ולא הנחה וכן פי' ר"ע מברטנורא פרק כ"ד משנה א' ועי' בתוי"ט והטור והרב"י ובש"ע לא כתבו דעת הרמב"ם ולפענ"ד צ"ע על הרמב"ם דבשבת דף קנ"ג איתא כשהיא מהלכת מניחו עלי' כשהיא עומדת נוטלו הימנה משמע שנוטלה אחר שעמדה וכן אי' שם בהדיא דמותר בחמורו אפי' עביד הנחה דאמר ר"פ כל שבחבירו פטור אבל אסור בחמורו מותר לכתחלה ופי' רש"י ובכה"ג שחבירו עביד הנחה לחוד או עקירה לחוד פטור אבל אסור בכה"ג מותר בבהמה לכתחלה ע"ש:

שם מג"א ס"ק ה' משום כו' אין הבהמה שלו כו'. וצ"ע דבשבת יליף הגמ' איסור מחמר דכתיב אתה ובהמתך ופירש"י מלאכה העשוי' ע"י שניהם זה מחמר ע"ש וכיון שכתיב בהמתך מנ"ל דחייב משום מחמר בבהמה שאינה שלו והר"ן דייק מדפריך הגמ' שם והלא מחמר ולא פריך דעבר משום שביתת בהמתו א"ו דיכול לתרץ שמיירי בבהמה שאינה שלו א"כ ש"מ מדפריך והלא מחמר שגם בבהמת חבירו חייב משום מחמר ע"ש וצ"ע דהא על מחמר נמי יכול לתרץ שאין הוא מחמר שיש עמו א"י קטן או שאין מאמין לא"י כמ"ש מג"א בס"ק ב' ובס"ק ד' וא"י הוא מחמר:

שם ס"ק ח' מבע"י כו' דאפי' מע"ש כו' הה"מ בפ"כ מהל' שבת הל' ל' הביא דעת הרמב"ן והרשב"א ולא כתב שמע"ש צריך לעשות כן ולכאורה צ"ע דבגמ' דף קנ"ג ע"א נקט חמור חרש שוטה וקטן בהדי הדדי משמע שדינן שוה וכן הרמב"ן ורשב"א שכתבו דחרש שוטה וקטן לא גרע מבהמה משמע שדינן כבהמה וברא"ש בריש פרק מי שהחשיך מוכיח דמניחו על החמור מיירי שהניחו משהחשיך ע"ש א"כ בחרש שוטה וקטן נמי מיירי משהחשיך וצ"ע:

תוכן העניינים

דברי צבי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה